תקסד

כי בחי' י"ה מאיר בבחי' יעקב כנ"ל. וזהו סולו לרוכב בערבות ביה שמו. ערבות ל' תערובות היינו התכללות המדות והוא ע"י תפארת קו האמצעי. ובבחי' זו דוקא מאיר ביה שמו כו'. וענין ולב בנים על אבותם זהו ע"ד לך ה' הגדולה והגבורה כו' עליית המדות לקבל מאו"א. וזהו ענין בהעלותך את הנרות אשר שבעה נרות המנורה הם שבעה המדות וההעלאה שלהן הוא לקבל מאור החכמה שזהו ענין השמן והאור. וזהו ג"כ ענין ביום ההוא יהיה כו'. וזהו ענין והיה מספר כו' אשר לא יספר. וענין מי ברא אלה:

הללי נפשי את הוי'*. פי' נפשי הוא בחי' נפש דוד שהוא בחי' מל' דאצי' שנק' נפש כמ"ש נשבע ה' בנפשו. הוי' הוא בחי' ז"א וי"ה דהוי' הם חו"ב דז"א (וזהו ההפרש בין י"ה לבד שהן בחי' חו"ב ממש. אכן י"ה שבשם הוי' היינו חו"ב דז"א. וז"ש בפ' ויחי דרל"ב ב' קדמאה סתים ולא גליא היינו י"ה עצמן כמאמר הת"ז ועל אלין תרין כתיב הנסתרות לה' כו'. תניינא סתים וגליא היינו שם הוי' אשר י"ה שבו הוא ג"כ בחי' סתים. ו"ה הן גליא. ומאמר שמתחלה המשיך בחי' י"ה אח"כ אמר הללי נפשי את הוי' להמשיך י"ה בו"ה אור המוחין בהמדות) ו' הוא ששה מדות דז"א ה' בחי' מלכות שבז"א עטרת היסוד. ולהיות הללי נפשי את ה' היינו להיות נמשך השפע מז"א למלכות הכללית דאצילות (ויותר י"ל ענין העלאה כי עליית המל' הוא ע"י השיר כמ"ש בד"ה שיר השירים שיש בחינת שיר מלמטה למעלה כי מקור הנבראים המחיה ומהוה מאין ליש היא העולה ומתכללת בבחי' ביטול במאצילה ב"ה בבחי' שיר ברצוא ושוב עכ"ל. וזהו ענין הללי נפשי כו'. וזהו ג"כ ע"ד מ"ש בפ' מצורע דף נ"ה ע"א א"ר אלעזר ככתיב והיתה נפש אדוני צרורה בצרור החיים. נפש אדוני סתם כד"א אשר לא נשא לשוא נפשי. וכ' במק"מ פי' נפשי היינו מל' שתהי' צרורה בצרור החיים שהוא היסוד שיש בו מוחין דאו"א הנק' חיים עכ"ל. ויובן זה עם הידוע מענין ונהר יחרב ויבש שנאמר בעת שאין שלום בארץ כו' כמ"ש בפ' בראשית ד"ו ע"ב. ועיין בפ' שמות ד"ט ע"ב ועמ"ש ע"פ ארץ זית שמן. קוץ דד' רבתי דאחד המחבר יחוד העליון. בן פורת יוסף כו'. משא"כ בבחי' ונהר יחרב כו'. ועמ"ש סד"ה כי ההרים ימושו. ולכן על שיהי' בבחי' יחוד נאמר והיתה נפש אדוני צרורה בצרור כו' להיות ואגודתו על ארץ כו' בחי' צרור ממש כמו או"א שהן תרין ריעין כו' אהל בל יצען כו'. ועיין בפ' בשלח ד"נ ע"ב בענין צרורא ובמק"מ שם ועיין בפ' ויקרא דף כ"ד סע"ב בענין צרורה בצרור החיים דנפש אתקשר ברוח ורוח בנשמה ונשמה בקוב"ה. ולפי הנ"ל דנפש הוא מל'. ואתקשר ברוח היינו ז"א ורוח בנשמה הוא בינה ונשמה בקב"ה היינו א"ס כו' וכמ"ש בפ' תרומה קמ"ב ב'. וי"ל כי נפש היא ממכ"ע. רוח היינו הארת סוכ"ע קדוש בוי"ו. נשמה בחי' סוכ"ע בינה מקור המקיפים התקשרות הנשמה בקוב"ה היינו מה שלמעלה מסוכ"ע כי גאה גאה כו'. והנה צרור הוא ענין קשר כי כן היסוד הוא בחי' קשר כו'. שמקשר ומחבר בחי' סוכ"ע בממכ"ע כו'. וכ"ז הוא ענין הללי נפשי את ה' ע"ד בצרור החיים את הוי' אלקיך ולכן נאמר אח"כ אהללה ה' בחיי והוא להיות עי"ז צרורה בצרור החיים כו'. ועיין מענין צרור החיים בפרד"ס בעה"כ ערך צרור. ומ"ש גבי י"ה הללו דמשמע כל ישראל וגבי הוי' נאמר הללי נפשי. ולפי האומר לעיל דבחי' י"ה הוא גילוי והמשכת או"א. שהוא למעלה מההמשכה דז"א. א"כ ישראל סתם יהללו בחי' י"ה. ודוד שהוא ראשם ומלכם כו'. י"ל ע"פ מש"ל בענין כל הנשמה תהלל יה. ועוי"ל ע"פ מ"ש בפע"ח בענין שק"ש שהוא המשכת יחוד דאו"א הוא בהיותינו בבריאה דוקא וכמ"ש בביאור ע"פ ואהיה אצלו אמון בענין ממושבותיכם תביאו כו'. כי דוקא ע"י ביטול היש ממשיך יחוד או"א כו' ע"ש):

ספריית ליובאוויטש · chabadlibrary.org