יט
ע
הרמ"ז ר"פ פקודי דף ר"כ ע"פ מה רב טובך. והנה מבואר אצלינו במ"א ע"פ ביאור מאמר הזהר ע"פ וה' פקד את שרה פ' וירא דף קט"ו. דהנה מ"ש וראית את אחורי ופני לא יראו וארז"ל מלמד שהראה לו הקב"ה קשר של תפילין והיינו כי משה בקש הראני נא את כבודך כבוד הוא ל"ב נתיבות החכמה והם ד' בתי התפלין של ראש שהם ד' מוחין דז"א. וע"ז נאמר לו ופני שהם ד' מוחין הנ"ל לא יראו וראית את אחורי קשר של תפלין זהו מל' דתבונה בחי' אותיות המחשבה בחי' לאה שהם רק אחוריים של המוחין עצמן חב"ד כו'. והנה אחר שנתנה לנו מצות תפילין הרי בארבעה בתי התפלין מלובש ד' מוחין דז"א הנק' ופני. ולכאורה תמוה הרי אפילו למשה נאמר ופני לא יראו ואיך גם אנו ההדיוטים ע"י תפלין ממשיכים בחי' זו וכמ"ש וראו כל עמי הארץ כי שם ה' נקרא עליך אלו תש"ר. והתירוץ כי זהו ענין מעלת התורה שנתלבשו החו"ב ממש בענינים גשמיים מה שא"א להשיג אפילו למשה כו' ועמ"ש בבה"ז פ' בראשית בד"ה אעשה לו עזר כו' ובת"א ר"פ לך לך. וע"ז ארז"ל הוקשה כל התורה כולה לתפלין כמו שבתפלין נמשך ד' מוחין בקלף גשמי כמ"כ הוא בכל המצות תרומות ומעשרות כו'. עכ"פ יצא לנו שהתורה היא הגבה למעלה מבחי' השמש שהוא בחי' הארת יסוד אבא ע"ד וראית את אחורי אבל התורה היא פנימית יסוד אבא היינו בחי' ופני לא יראו מאיר הוא בתורה וכמאמר כי באור פניך נתת לנו תורת חיים. וכמ"ש יאר ה' פניו אליך וארז"ל במד"ר נשא דף רמ"ה ע"א יאר זו מאור תורה. וכתיב באור פניך יהלכון ואור פניך כי רציתם כו':
והנה לפמ"ש הרמ"ז שבחי' השמש זהו"ע כולם בחכ' עשית וא"כ זהו ענין מה גדלו מעשיך ה' אבל התורה היא מבחי' מאד עמקו מחשבותיך ע' באג"ה כו' ל"ז ד"ה דוד זמירות קרית להו:
י יראתה' טהורה. ח"ב. ח"ג ד"פ סע"ב ובפי' הרמ"ז קמ"ט ב':
יא הנחמדים מזהב. ע' בזהר והרמ"ז ר"פ קרח שהאריך דאין ר"ל מזהב ומפז גשמיים כי לא יצדק להמשיל ערך התורה לשום דבר מחמדת עולם השפל אלא כי זהב דומה לבינה דא"א פז רב הוא בח"ס והתורה נמשכה מדעת דעתיק ולכן הוא נחמד מזהב ומפז רב הנ"ל. וזהו מ"ש בת"א פ' תולדות בד"ה מים רבים בענין בוז יבוזו לו לשון ביזה ושלל שהתורה נמשכ' מבחי' ובדעת חדרים ימלאו כל הון יקר. הון יקר י"ל ע"ד הנחמדים מזהב והיינו לפי שנמשכה מבחי' דעת דעת"י כמ"ש ובדעת חדרים ימלאו כל הון יקר. ואפ"ל כי זהב זהו"ע האבה כמעלת הזהב שבסש"ב פ"נ והיא שרש הלוים בכל מאדך ע' ת"א פ' תשא סד"ה שמאלו תחת לראשי ואעפ"כ התורה היא הנחמדים מזהב. ומפז רב עמ"ש ע"פ ויפוזו זרועי ידיו. וע' לק"ת פ' אמור (בד"ה והניף הב' ובהביאור) בענין שתי הלחם הרומזים לתשב"כ ותשבע"פ הם ע"ג שתי הכבשים אף בעלייתם בבחי' כשב שהם חג"ת שבכתר טורי חשוכא. ומתוקים מדבש. י"ל אכלתי יערי עם דבשי יוצר אור וק"ש מתיקות אהבה בתענוגים אעפ"כ התורה גבוה יותר ע' בת"א סד"ה וארא אל אברהם בענין ושמי הוי' לא נודעתי להם רק ע"י עסק התורה. גם י"ל כי יש ב' בחי' תענוג הא' עצם התענוג והב' תענוג המלובש באיזו דבר ע' בלק"ת ס"פ אחרי גבי בגדי לבן. ודבש זהו תענוג המורגש ולכן נאמר כי כל שאור וכל דבש לא תקטירו. אבל עול תורה ממשיך עצם התענוג שגבוה מתענוג המורגש כמ"ש בת"א פ' יתרו בד"ה וכל העם רואים את הקולות. וזהו ומתוקים מדבש:
יובא מ: chabadlibrary · ספריית ליובאוויטש · free-to-read · במקור
הצעת תיקוןנשלח לבדיקה
דיווח על בעיהבלי חשבון
הטמעה באתר אחר
על הדף
פרטים
- חיבור
- יהל אור על תהלים
- כרך
- יהל אור
- מזהה
- rh-ejxsenjz
עותקים
פעילות אחרונה
עוד לא הוצע כאן תיקון ולא דווחה בעיה.