צ
שכא
(ב) בפרק חלק דצ"ז סע"א כשם שהשביעית משמטת שנה אחת לשבע שנים כך העולם משמט אלף שנים לשבעת אלפים שנה שנאמר ונשגב ה' לבדו ביום ההוא ואומר מזמור שיר ליום השבת ליום שכולו שבת ואומר כי אלף שנים בעיניך כיום אתמול כי יעבור עכ"ל. ופירש"י יומו של הקב"ה אלף שנה כו'. וע' במערכת פי"ג ובטעמי מצוה רקנטי כ"א ב'. שו"ת הרשב"א סי' ט' של"ה תשב"כ שס"ח ב'. עמה"מ ג' ג' מ"ח ב' נ"ב ב' מד"ר י' א' קפ"ה ג' רס"א ג' שה"ש כ"ט ב' ג'. של"ה כ"ג ב' כ"ד א' קפ"ו א'. תד"א ח"ב סי' א' בחיי י' א' ט"ו ד' כ"ח ב':
(ג) בחיי פ' בראשית ד"י ע"א תוך פסוק וישבות ביום השביעי וז"ל ודע והבן כי שבעת ימי בראשית אלה מבארים לנו מה שעבר ורומזים לנו על העתיד הנה הם כנגד שית אלפי שני וחד חרוב. כי יומו של הקב"ה אלף שנה שנאמר כי אלף שנים בעיניך כיום אתמול ודבר ברור הוא שבכל יום ויום משי"ב אלה רומז לדברים שעתידים להיות בעולם האותו האלף שכנגד היום וכו' עכ"ל שם דט"ו ע"ד גבי מפרי האדמה מנחה לה' בענין קין. שיום חמשים של הקב"ה זהו היובל שיהי' אחר שבע שמטות והוא האלף החמשים שאז יעקר יצה"ר מן העולם:
בפ' וירא ע"פ וסעדו לבכם דכ"ח ב' בענין כי ששת ימים עשה דהל"ל בששתכו' כלומר ששת אלפים כי יומו של הקב"ה אלף שנים כמ"ש כי אלף שנים בעיניך כיום אתמול כו':
(ד) אדמ"ו ז"ל פי' כי הנה ידוע שהזמן הוא נברא ומחודש. והתהוותו הוא משבעה ספירות תחתונות דאצילות וכמ"ש מזה בלק"ת בד"ה להבין פי' הפסוק מי אל כמוך דס"א ע"א. וזהו תשובה קדמה לעולם שהבינה הנק' תשובה היא קדמה לעולם שהוא בחי' זמן כי היא מג"ר שלמעלה מז"ת. וצ"ע שבשה"ש אומר שהתורה קדמה אלפים שנה לעולם שנאמר ואהי' שעשועי' יום יום ויומו של הקב"ה אלף שנה. והנה ב' אלפים הנ"ל הם חו"ב א"כ הם ג"כ נמשכו בבחי' זמן. וצ"ל שאז לא הי' זמן ממש אלא שאם יומשכו בזמן הי' נמשך מכל ספירה אלף שנה כו' או שנקראו אלפים ע"ש אאלפך חכ' אאלפך בינה. או י"ל עיקר פי' תשובה היא בכתר ועתיק אלא שהוא ע"י הבינה וע"כ קדמה לעולם ולבחי' זמן. ועכ"פ פי' אלף שנים בעיניך כיום אתמול שמבחי' יום ומדה א' דאצילות נתהווה למטה בעשי' אלף שנה. וצ"ל הטעם שהוא אלף שנה דוקא:
(ה) ואפ"ל עפמ"ש במדרש רבה פ' ויקרא ר"פ ב' ע"פ אדם אחד מאלף מצאתי בקהלת סי' ז' כח. בנוהג שבעולם אלף בני אדם נכנסים למקרא יוצאים מהם מאה למשנה יוצאים מהם עשרה לתלמוד יוצא מהן אחד להוראה. הה"ד אדם אחד מאלף מצאתי כו' עכ"ל. והנראה כי יחידות עשירות מאות הם בי"ע כמבואר בענין מאה ברכות. והנה מבמ"א דבכלים הריבוי למטה יותר ובאורות הוא להיפך. והנה מקרא בעשי' ומשנה דיצירה. ובחי' א' דיצי' כולל יו"ד מעשיה כמו רגלי החיות כנגד כולן.וכמו מל' דיצירה שהיא הבחי' העשירית דיצירה היא מקור לכללות ע"ס דעשי' ע"כ מבחי' אלף שנכנסי' למקרא שהוא בעשי' יוצאים רק מאה למשנה שהיא ביצירה שהרי כל א' ממאה אלו כולל ע"ס דעשי' כנ"ל. ותלמוד בבריאה ע"כ מבחי' מאה הנ"ל יוצאים יו"ד לתלמוד. ומזה יוצא אחד שיהי' ראוי לבחי' אצילות שמשם החכמה שממנה ההוראה. הרי בחי' א' דאצילות הוא כנגד אלף שבעשי' שזהו פי' אדם אחד מאלף מצאתי. לכן כמ"כ מיום אחד שבאצילות
יובא מ: chabadlibrary · ספריית ליובאוויטש · free-to-read · במקור
הצעת תיקוןנשלח לבדיקה
דיווח על בעיהבלי חשבון
הטמעה באתר אחר
על הדף
פרטים
- חיבור
- יהל אור על תהלים
- כרך
- יהל אור
- מזהה
- rh-6r21b5x5
עותקים
פעילות אחרונה
עוד לא הוצע כאן תיקון ולא דווחה בעיה.