סה

(ד) זח"ב תרומה קל"ז א' והוא כחתן יצוא מחופתו בנהירו ונציצו דכל נהורין גניזין וכו' מאן חופתו דא עדן (ור"ל דקדק לשון יוצא מחופתו שנמשך בו אור גדול מהחופה שהוא עדן ור"פ בהעלותך פי' החופה הא בעטרה שעטרה לו אמו כו') ישיש מסטרא דאור קדמאה (ישיש בגימ' כתר) וכו' כגבור בגין דאמתיק דינא (ע' רבות פ' בא פט"ו השמש נק' גבור) לרוץ אורח לאשקאה ולאשלמא נהרו דסהרא בכל סטרין. וע' מזה בסדור בשבת ברכות על פסוק זה:

(ה) במדרש רבה פ' נשא פ' י"ב דף רמ"ז ב' פי' ע"פ מרכבו ארגמן זה השמש שנק' ארגמן ע"ש שאורג מן היינו מזון לכל הבריות. והוא רוכב במרכבה ומאיר לעולם כמ"ד והוא כחתן יוצא מחופתו ומכח השמש הגשמים יורדים ומכח השמש הארץ מעלה פירות כו'. א"כ לפ"ז נת' כחתן ע"ש שמשפיע מזון ואור וגשמים כו'. ובשה"ש רבה פי' מרכבו ארגמן ע"ש רוכב שמים. והנה הקב"ה נק' שמש הוי' ונק' רוכב שמים ואפ"ל קאי ג"כ על הנרתק של השמש.

(ו) רבות בא ר"פ ט"ו דק"ל ע"א ע"פ ברא כחמה במלכות אנטיוכוס חמה שמה והשמש נק' גבור שנאמר ישיש כגבור וכו' ומתתיהו הכהן ובנין עמדו באמונתו של הקב"ה וכו' לקיים מ"ש ברה כחמה:

(ז) אמור פל"א דף ר"ב ע"א לעולם אין גלגל חמה שוקע עד שהוא נעשה כמין חרדל של דם מ"ט והוא כחתן יוצא מחופתו ישיש כגבור לרוץ אורח ואין אורח אלא של נשים כמ"ד חדל להיות לשרה אורח כנשים עכ"ל. ועיין מזה בלק"ת בשה"ש בד"ה לסוסתי ברכבי השני. ושם פ"ג לרוץ אורח בחי' אורח כנשים כו' כמ"ש ברחל כי דרך נשים לי. ע"ש שנותנת חיות ממותרי השפע והפסולת שדוחה לחוץ מבחי' דרך נשים כו'. והיינו כשהשכינה מתלבשת בבי"ע כרחל לפני גוזזיה נאלמה משא"כ בשרה כתיב ואברהם ושרה זקנים באים בימים (היינו דוגמת חו"ב הנקראים זקנים זקן שקנה חכמה) חדל להיות לשרה אורח כנשים שבבחי' זקנים וימים עליונים (דאצילות) אין יניקה ואחיזה לקליפות וסט"א ולכן חדל להיות לשרה כו'. ומזה מובן מ"ש גבי לשמש לרוץ אורח. כי מהשפעה זו דחיות העולמות ההכרח שיומשך ממותרי השפע והפסולת לסט"א והיינו מבחי' אורח כנשים. נדה נד ה' כרחל לפני כו' כנ"ל וזהו ענין עד שנעשה כמין חרדל של דם. וזהו ענין וילך חרנה עיין לעיל סעי' ב' שמשם נמשך יניקה חרן אותיות גרון ע"ד נחר גרוני בחי' נאלמה ועיין מזה בת"א ר"פ ויצא משא"כ תורת ה' תמימה שהיא המשכה הפנימיתשנאמר בה מגיד דבריו ליעקב כו' לא עשה כן כו'. ועמ"ש בד"ה בעת ההיא כו' עשה לך חרבות צורים ומול כו' בענין שמש בגבעון דום איך מסיבוב השמש נמשך יניקה לחיצונים ע"י גלגל חמה שהוא הנרתק. ולכן מונין לחמה ומזה יובן ענין שנעשה כמין חרדל של דם כו'. וזהו"ע ייראוך עם שמש. ופי' בזהר ס"פ וישלח ד' קע"ח ע"א כדי לנטרא נהורא דשמשא והיינו ע"ד חותם בברוך המבואר בת"א פ' בראשית בד"ה ענין הברכות שלא יומשך מעיקר השפע לחיצונים כ"א מבחי' המותרות כו'. וזהו ענין ברכת יוצר המאורות להמשיך בחי' לשמש שם כו' והוא כחתן כו' ולנטרא נהורא דשמשא שיהי' בחי' כי שמש ומגן הוא מגן הוא לכל החוסים בו ואח"כ אה"ע בחי' תורת ה' תמימה שלמעלה ממדריגת המאורות הנ"ל כן פי' בכד הקמח ערך תורה ומקור דבריו מדברי הכוזרי מ"ב סי' נ"ו וסי' נ"ב נ"ג נ"ד ובמאמר ג' פרק י"ז:

ספריית ליובאוויטש · chabadlibrary.org