סב

שזהו"ע חכמה עילאה וחכמה תתאה אשר פי' חכמה תתאה שהוא גילוי וביאור הדברים של חכמה עילאה. וזהו עצמו ענין מדת יום שהוא ז"א ומדת לילה שהיא מל'. ובמא"א אות למ"ד סי"א לילה המל' אחר שקבלה הזכר כמ"ש מזה בזח"ב פ' בא דל"ח בענין הוא הלילה הזה כו' ע"ש. והיינו ענין יחוד תושב"כ ותשבע"פ שנתבאר בלק"ת פ' הברכה בד"ה תורה צוה וכן ביאר בזח"א ס"פ חיי קל"ג א' דעיקר היחוד זהו בבחי' תפלת ערבית שתיקן יעקב והיינו ענין ובא השמש הנ"ל סעי' ב' ועמ"ש ע"פ וילן שם כי בא השמש כו' והוא ענין וידעת היום כו' כי הוי הוא האלקים וזהו ענין יחוה דעת כו' ע"ד ומלאה הארץ דעה את הוי'. ובת"א פ' וארא בד"ה לכן אמור לבנ"י פי' שתושב"כ ותשבע"פ הם חו"ב. וכן פי' בד"ה ביום השמע"צ בפי' שמע בני מוסר אביך ואל תטוש תורת אמך ומבואר בת"א פ' לך בד"ה לך לך בענין ה' דאברהם שהתגלות עתיק הוא בבינה דוקא ולא בחכמה כו' נקבה תסובב גבר כו'. והענין כנודע שלהיות התפשטות וירידות המדרגות הוא דוקא ע"י בחי' ומדרגה יותר עליונה כו' ע"ש. ומזה יובן ענין ומבני יששכר יודעי בינה שארז"ל אפילו בדורו של משה לא אשתכח כוותי' דאלו נבונים לא אשכח כו' הרי מעלת הבינה בזה גדולה מהחכמה כו'. וא"כ עד"ז יובן ענין יחוה דעת שהוא תושבע"פ שנמשכה מבינה דפי' המדרש והמ"כ יחוה ויכונן דעתו כו'. ע"ד בינה מבין דבר מתוך דבר. וכענין מ"ש בס"י הבן בחכמה וחכם בבינה. וזהו כתר לי זעיר ואחוך באיוב סי' ל"ו כתר לשון שתיקה. ונק' כתר לשון כתר כי סייג לחכמה שתיקה ר"ל הסייג והמקיף של חכמה. וכנודע מענין שתוק כך עלה במחשבה שהוא בחי' חכמה סתימאה שלמעלה מהשכח המושג ומובן. ולכן משם דוקא נמשך ואחוך בחי' יחוה דעת שזהו בבנה כנ"ל ובפי' ולילה ללילה יחוה דעת לפי שהתגלות עתיק שהוא הכתר הוא בבינה כו'. וגם שרש היחוד עליון שבבחי' הלילה הזה כנ"ל נמשך מהכתר ומו"ס כמ"ש בד"ה תורה צוה כו'. וענין הדעת כי אם אין דעת אין בינה שהדעת מחבר ומזווג חו"ב כמ"ש באג"ה ססי' ט"ו:

(ד) עמ"ש ע"פ זה בסדור ע"פ הזח"ב תרומה קל"ו דפי' יום ליום הם הספירות דז"א. יביעו ל' מהירות השפע להשפיע למל' הנק' כבוד אל. ומהירות השפע זהו כשנמשך מבחי' ורב חסד כנז' בלק"ת ס"פ קרח ע"פ ויגמול שקדים. גם עיכוב השפע נמשך ממדה"ד כמ"ש במ"א בענין מיכאל באחת גבריאל בשתים. ובשבת שמתגלה עולם התענוג ואין שם דין לכן בא השפע במהירות וזהו יביע אמר במהירות. וענין אמר היינו שפע חב"ד או כח"ב ע"ד אויר מים אש שהן כח"ב כמ"כ זהו אמר אש מים רוח והוא קלא פנימאה. ולילה ללילה הם הספי' דמל' יחוה דעת ההשפעה בבי"ע. והדעת כולל ו"ק ופי' בזהר שם יחוה כמו יחיה. והעיר מענין חוה שנקראת ע"ש כי היא היתה אם כל חי. והל"ל חיה. אלא דהכל אחד. כי הוא"ו זהו השפעת שפע החיים וכמ"ש בזהר ר"פ ויקרא בענין ונתתם לי אות אמת שהוא וא"ו ועי"ז והחייתם את אבי כו' הרי מהוא"ו נמשך חיים:

(ה) במדרש תלים פי' י"ט ע"פ זה יום ליום. כתיב במשה רבינו ויהי שם עם ה' ארבעים יום וארבעים לילה כו' עד בשעה שהקב"ה מלמדו תורה יודע שהוא יום. ובשעה שהוא מלמדו משנה יודע שהוא לילה כו'. ועמש"ל סעי' ג' מזה. עו"ש ד"א כל זמן שהמלאכים מקדשים להקב"ה בקדושה היה יודע שהוא יום. ובשעה שרואה אותם מקלסין בברוך יודע שהוא לילה. ע' בד"ה קא מיפלגי במתיבתא דרקיע בלק"ת פ' תזריע דקדוש מקורו מכתר והוא ג"כ בת"ת לפי שעולה עד הכתר. א"כ א"ש דקדוש

ספריית ליובאוויטש · chabadlibrary.org