תקנג

הוא ענין הקו וחוט הנמשך מאור א"ס. ועמ"ש בבה"ז פ' חיי שרה גבי קודב"ה דאתכליל מאתר עילאה סתימא דכל סתימין דלשם מבואר שיש בז"א הארה מאור א"ס מה שאין בחו"ב והיינו בכדי להיות התכללות חו"ג וזהו ענין עמודא דאמצעיתא בריח התיכון המבריח כו' נחלה בלי מצרים כו' כמ"ש בזה בהגהות לד"ה בחדש השלישי לצאת בנ"י מאמ"צ. ועמ"ש במ"א בענין ז"א בעתיקא אחיד ותליא ואו"א במזלא אתכלילן. ועמ"ש מענין והנורא אל עליון בלק"ת פ' ואתחנן סד"ה וידעת הים ועמ"ש ע"פ מאמר הזהר ר"פ ויקרא ונתתם לי אות אמת דא וא"ו דדא איקרי אות אמת. ואי תימא שאר אתוון לאו אינון אמת אין אלא אות דא אות אמת אקרי. והיינו מפני שמבריח מן הקצה אל הקצה ומחבר חו"ג. ולכן גם אות שי"ן נק' וקשוט אנת. בזהר ר"פ בראשית. כי ציור השי"ן היא ג' ווי"ן שהוא כללות חג"ת וכמ"ש בזהר ויחי דף רכ"ד ע"א. והנה אמת הוא חותמו של הקב"ה ע"ש אני ראשון ואני אחרון כו' ברבות וישלח פ' פ"א. ובחי' הוא"ו זהו אות אמת שנמשכה מבחי' אני ראשון להיות גילוי זה למטה מבריח מן הקצה אל הקצה וגם כי ההכרעה בין חו"ג הוא כדי שיהי' גילוי אמת הוי' לעולם כי מצד החסד לבד היה נמשך השפע גם למקום היש ע"ד שממית בידים תתפס כו' בידים היינו חו"ג. ועמ"ש בת"א בד"ה אשירה להוי' כי גאה גאה בענין משפט וצדקה ביעקב אתה עשית. נמצא זה שיהי' ואמת ה' לעולם זהו ע"י ההכרעה בין חו"ג וזהו דודי צח ואדום ועמ"ש מענין ונתתם לי אות אמת בלק"ת פ' ואתחנן בד"ה ביאור ע"פ וידעת היום. ולכן נאמר וזכרתי את בריתי יעקוב מלא ו' לרמוז על הגאולה עכ"ה). משא"כ בגדולה וגבורה שאין בהם תכלית השלימות. והיינו כי תכלית השלימות הוא בהתכללות כל המדרגות שונות ההפכיים וזהו ענין יחוד דק"ש באמרו הוי' אחד שארז"ל אמליכתיה למעלה ולמטה ולארבע רוחות שהוא ביטול כל הו"ק למקורן ושרשן א"ס ב"ה משא"כ כשאין בחי' התכללות כל המדרגות ההפכיים אזי אין השלימות. כמו במדת חסד מאחר שיש כנגדה ההפכי ומנגד לה. והיינו שקו האמצעי דעת תפארת יסוד הם תכלית השלימות מצד שעושים התכללות הב' קוין דימין ושמאל. וזהו ענין השלום. וכמארז"ל ע"פ במל' שלמה. שהשלום שלו. והיינו עדמ"ש המשל ופחד עמו עושה שלום במרומיו. מים ואש שאין מכבין זה את זה והוא מצד גילוי אור שלמעלה משניהם שעי"ז מתבטלים שניהם וכמ"ש באג"ה סי' י"ב בד"ה והי' מעשה הצדקה שלום. וכן במדת התפארת שכולל ב' בחי' חו"ג יחדיו וזהו ענין התפארת שהוא ע"י שכלול מג' גוונין שזהו הדר ותפארת משא"כ גוון אחד לבד. ולהיות התכללות זו זהו מצד גילוי תוספת אור במדת התפארת מבחי' כ"ע שלמעלה מכולם ועי"ז נעשה שלום ביניהם ולכן נק' והנורא בתוספת וא"ו המורה על המשכה זו מכ"ע. ועיין מזה בזח"ב יתרו דע"ט ע"א והנורא דא יעקב כו' ושזהו ויירא ויאמר מה נורא המקום הזה כו'. כי ארון אותיות נורא שהארון הוא כלי לגילוי דת"י הנק' נורא כו' כמ"ש בזהר הרקיע ר"פ בראשית. והפרד"ס כ' בערך נורא. תפארתמצד הגבורה מלשון יראה ופחד. אבל מהזהר שם פ' יתרו לא משמע כן אלא דיראה זו נמשך מצד גלוי השלימות עליון. והביא ראי' ע"ז ממ"ש יראו את ה' קדושיו כי אין מחסור ליראיו ומבואר במ"א פי' כי אין מחסור אין הוא הכתר שמשם נמשך מלוי כל החסרונות. א"כ יראה זו נמשך מבחי' אין והוא יראה עילאה שלמעלה מהחכמה ע"ד אם אין חכמה אין יראה כמ"ש בלק"ת גבי שבועות בד"ה וידבר אלקים כו'. ואפ"ל כי יראה עילאה היא גבורה דע"י שבמו"ס. ושרש בחי' והנורא הוא תפארת דעתיק העולה עד הכתר דעתיק כו' שהוא בחי' והנורא שממנו נמשך יראה עילאה כנ"ל. וגבורה דעתיק אינו דין כ"א אדרבה שמהם מיתוק כל הדינין כו'. והנה על בהמ"ק נאמר מה נורא המקום הזה כי

ספריית ליובאוויטש · chabadlibrary.org