תקמח

ומלכות מצדו נקרא גדולה כו' עכ"ל. והיינו כי עיקר התפשטות הגדולה בבי"ע להוות מאין ליש זהו המלכות ומקור התפשטות זה נמשך מהחסד א"כ החסד נק' עצמיות לגבי המל' וכמו גילוי החסד ע"י הדבור כו'. קיצור ולגבי מל' נק' החסד גדול והיא נק' גדולה עכ"ה) ומהלל מאד שמתפשט החסד והגדולה בכל הנמצאים בבחינה השגה ממש שמשיגים גדולתו ית' ועי"ז מהלל מאד (הג"ה והיינו כמ"ש במ"א שע"י שהחסד מתגדל שיהי' כלול מכל הע"ס עי"ז יומשך ממנו רבוי השפעות כמו השפעת החכמה וההשגה נמשך ע"י שהחסד כלול בחכמה. ועמ"ש ע"פ יום יום יעמס לנו מלא עומסו כו'. ע"י הפרק עליון שביד שבו האצבעות שהוא חב"ד שבחסד ויש השפעה הנמשך מחג"ת שבחסד או מנה"י שבחסד כו'. ומבואר בר"ח בתחלתו ש"א פ"א שיש גדול בבחי' ההשגה ע"ד זה הים גדול שהוא ע"ש העומק שאין לו סוף וכן מה גדלו מעשיך מאד עמקו מחשבותיך ומהשפעת גדולה זו על שם הוי' משא"כ גדול אדונינו ורב כח דהוא הגדולה הנמשך משם וזהו גדול הוי' מה שנמשך ומתפשט אור ההשגה ממנו לנשמות ומלאכים כו' ולכן נאמר גדולה זו על שם הוי' משא"כ גדול אדונינו ורב כח דהוא הגדולה הנמשך משם אד' י"ל שהיא למטה במדרגה מההשפעה הנמשך מבחי' גדול הוי' כמ"ש בזח"ב תרומה קע"א ב' והיינו שם אד' הוא כמו היכל וכלי לגבי שם הוי' לכן שרש השפעות הנשמות נמשך משם הוי' ושרש השפעות למזון הגוף נמשך משם אד' וכמ"ש בזח"ג נשא קל"ג ב' שיש חסד דלגאו לחיי נשמתא וחסד דלבר לחיי הגוף וע"כ זהו שהוא ית' מהלל מאד שנמשך מהנשמות כאשר נשפע בהן אור וחיות להיות כל הנשמה תהלל י"ה זהו נמשך מבחי' גדול הוי' כו' עכ"ה). ולגדולתו אין חקר פי' ולגדולתו היינו כתר דאצילות אין חקר כי כתר דאצילות נק' גדולתו בלשן נסתר שהוא סתימא דכל סתימין פלא העליון אשר ישת חשך סתרו אשר יומשך ממנו בבחינת הגדול מקור הגדולה והיינו החכמה מאין תמצא (הג"ה וזהו ע"ד כי גאה גאה וכענין אנכי הוי' אלקיך שבחי' אנכי מי שאנכי הוא למעלה משם הוי' ומזה נמשך שם הוי' ומזה נמשך להיות אלקיך דהיינו כענין הגדולה המתפשטת משם הוי'. ויש להעיר לענין גדלות ראשון וגדלות שני הנזכר בע"ח דאפ"ל מוחין דגדלות ראשון היינו מה שז"א מקבל מבא בחי' גדול הוי'. וגדלות שני זהו מה שמקבל מבחי' ולגדולתו אין חקר שהוא כתר ועפ"ז אפשר לפרש המדרש רבה פ' מקץ פ"צ והיית רק למעלה יכול כמוני אתמהא ת"ל רק גדולתי למעלה מגדלותכם. ור"ל כי נש"י יתעלו בבחי' גדול הוי' דהיינו כמ"ש כל הנקרא בשמי וארז"ל בפ"ה דב"ב דע"ה ב' עתידים צדיקים שיקראו על שמו של הקב"ה ופירש"י שיהי' שמם הוי' וזהו והיית רק למעלה. שישיגו בחי' שם הוי' ועכ"ז רק היינו גדולתי בחי' כתר ולגדולתו אין חקר זהו למעלה מגדולתכם כו' עכ"ה) ורק כשנמשכת הגדולה שהוא חסד דז"א מגדול הוי' שבחכמה אזי הוא מהולל מאד בבחי' גילוי בכלי השגת הנבראים. אבל כשהשפע עדיין נעלמה וגנוזה במקורה הכתר עליון אז נקרא בחי' לגדולתו אין חקר כלל כי הוא בחי' ישת חשך סתרו דלית מחשבה תפיסא בי' כלל:

קיצור גדול הוי' הוא חכמה דאצילות והחסד הנק' גדולה הוא ענף ממנו ומזה נמשך שמהלל מאד השגת ולגדולתו כתר אין חקר כי הוא ישת חשך סתרו ובהג"ה ענין גדולה וחסד להוות מאין ליש ונמשך מבחי' גדול הוי' מחויב המציאות. קדש מלה בגרמה. ומהלל מאד מלא עומסו. ולגדולתו ע"ד גאה גאה אנכי הוי' ענין גדולתי למעלה מגדולתכם ע"כ הקיצור. והנה המכוון מדברי אדמו"ר נ"ע כי גדול הוי' זהו מקור האור והגדולה הוא האור וההתפשטות מן המאור אך ולגדולתו זו בחי' שאין לקרותו אפי' מאור ומקור לגדולה ואור כי הוא בחי' ישת חשך סתרו. וכמ"ש מענין ישת חשך סתרו בד"ה ויקרא אל משה בלק"ת ר"פ ויקרא ובד"ה ראשי המטות. א"כ לפ"ז פי' גדול

ספריית ליובאוויטש · chabadlibrary.org