מו

וידוע שיוהכ"פ הוא עליית המל' באימא עילאה. וזשארז"ל ופועל צדק זה יצחק שמסר עצמו לשחיטה. שע"י המס"נ בפועל העלה מ"נ לאימא עילאה היינו שיהי' המל' בבחי' שקראה אמי כו'. גם יצחק ע"ש צחוק עשה לי אלקים זהו"ע עובד אלקים והיינו פועל. כי תרגום פעלת לחוסים בך. עבדת לדסברין בך. וכן בישעי' מ"ם יו"ד ופעולתו. עובדיהון. וכן גם ראו פעלי תלים צ"ה ט' מתורגם חמון עובדי. וכן פעול פעלת. שם מ"ד ב'. עובדא דעבדת. והיינו כי בבריאה כתיב כי הוא צוה ונבראו. לשון נבראו הוא ממילא לפי שאין זה רק מהארה כו' אבל הפעולה שהיא עבודה זהו עד"מ למטה מה שהפועל והעובד יגע ע"ז. ואף שלמעלה אין שייך כלל יגיעה אבל הענין כמו שהיגיעה היא המשכת כח הפועל ממש ולא הארה וזיו לבד ולכן הוא עבודה רבה כמ"כ למעלה השכר הצפון לע"ל הוא מעצמיות אור א"ס. ולא הארה בעלמא כמו בחי' צוה ונבראו. וזהו יש שכר לפעולתך. ע"ד להנחיל אוהבי יש ולא הארה לבד כו'. ואמנם גם לשון עשי' מתורגם בלשון עבודה. ובאמת עשיק לעילא. כמ"ש בדח"א וירא קט"ו ע"פ ויעש ה' לשרה ובישעי' מ"א ד' מי פעל ועשה. והלע"ז גיוועקרט אונ גיטאן. והד"ק כ' כפל הענין במלות שונות. ובכלי פז פי' פעל לאברהם ועשה אותו סימן לבניו. ואפ"ל פעל כשעלה ברצונו עי"ז נתהוו ואח"כ ועשה כשנמשך במעשה. ובתלים ס"ד יו"ד פועל אלקים ומעשהו ת"י על שניהם ל' עובדוי. ובגמ' נק' חישוב תקופות ומזלות שיראו פועל אלהים. מובן הפעולה הוא ענין מעשה יקר. וכן לכו וראו מפעלות אלקים נורא עלילה כו' ובמשלי י"א י"ח רשע עושה פועלת שקר. וכן תלים כ"ח ד'. ואפ"ל הפעולה הוא שלימות העשי' כשנגמר העשי' תשלם הפעולה. וכ"ז שעושה ואין מזה פעולה ותועלת עדיין נק' עשייה. כי בלשון העולם פעולה ותועלת קרובים זל"ז כמו שאומרים הרופא עשה לו פעולה. המכוון שהשביחו. וזהו ג"כ ענין תועלת. ולכן נק' העובד פועל השוכר את הפועלים שענינם לעשות תיקון איזה דבר הצריך תקון. וע"כ נק' פועל שעושה פעולה ניכרת ועד"ז נאמר אם חטאת מה תפעל בו איוב ל"ה ו'. כלומר מה שייך שתעשה לו היפך הפעולה והתועלת כי אני הוי' לא שניתי. ומ"מ גם ענין עשייה הוא ג"כ קרוב לזה כי עשייה הוא ג"כ פירושו תיקון. כמו אשר ברא אלקים לעשות וארז"ל לתקן. וכן כתיב ורבו פשעיך מה תעשה לו. כלומר לא יגרמו פשעיך היפך התיקון בו ח"ו מטעם הנ"ל כי לא שניתי עוי"ל ע"ד שחילקו במשנה פ"ח דב"מ בין דבר שהוא מעשה אומן לסתם מעשה. כך ענין פעלת י"ל דבר שהוא מעשה אומן ור"ל שיש בו חכמה גדולה ומפוארה. משא"כ בי"ע אין זה נחשב אומנות וחכמה לגבי חכמתו ית' והרי עשרה מאמרות נקראו מלין דהדיוטא כמ"ש בלק"ת פ' אחרי בד"ה כי ביום הזה יכפר. ובערוך ערך פעל. בגמ' יומא ספ"ג דל"ח ע"א כל פעל ה' למענהו. פי' פעל ה' ונתן חכמה לזה יותר מזה. למענהו כדי שלא תהא המלאכה אלא במי שהוא חפץ עכ"ל. ובתוספות ישנים שם הכא לא מייתי קרא דלכבודי בראתיו. שאין כ"כ גנאי אם לא הי' מפצע ואין זה אלא יתרת בעלמא דבעינן משום דכתיב כל פעל וכו' עכ"ל. הרי בראתיו נאמר על דבר שהוא צורך והכרח ובלא זה היה גנאי. אבל הפעולה היא חכמה יתירה להיות נאה ומשובח יותר שאפילו בלא זה לא היה גנאי. אך עי"ז נאה יותר עז"נ כל פעל וכו' ועד"ז חישוב תקופות ומזלות כו'. ועד"ז ה"ע פועל צדק זה יצחק שמסר א"ע לשחיטה כו'. ועמ"ש ע"פ כי שמחתני ה' בפעליך: ילקוט ח"א כ' ב' רצ"ח ג' ח"ב פ"ב ב' ק"ח ד' של"ה ס"ט א' בחיי כ"ו ג'. בילקוט תלים שם ודובר אמת זה יעקב שנאמר תתן אמת ליעקב עמ"ש ע"פ הזהר ר"פ ויקרא בענין ונתתם לי אות אמת כו' ומ"ש בת"א פ' נח בדרוש דור הפלגה בענין שבת"ת גם הכלי משם הוי'. ועמ"ש מענין אמת בביאור אלה מסעי וגם יעקב בריח התיכון המבריח מן הקצה וזהו"ע אמת ואני ראשון כו':

ספריית ליובאוויטש · chabadlibrary.org