ק
שעג
עליית המל' ע"ד סולם מוצב כו' ואהרן שושדמ"ט ממשיך לה כח שתוכל לעלות והיינו ע"י שמחה של מצוה כמ"ש בת"א בד"ה ואתה תצוה כו'. וע' בבכ"ש פ"ב דשבת ד"ל בענין ושבח אני את השמחה וענין ולשמחה מה זו עושה ועמ"ש ע"פ עם זו יצרתי לי. והרמ"ז פ' נח דס"א א' ע"פ ובאבוד רשעים רנה כ' שהשמחה והרנה סגולתה להעלות התחתונים לעליונים והגבורות מתבסמות. וע' בת"א ר"פ ויצא בענין מבחי' חרן נעשה רנה דוגמת ח' דחמץ ע"י שמשברים אותו נעשה ממנו ה' וזהו מצה כו':
(ג) זח"ב תרומה קל"ז ע"ב ע"פ רננו צדיקים בהוי'. משמע שזהו מה שיסוד הנק' ונהר יוצא מעדן מקבל השפע מעדן חו"ב ומשפיע למל' וזהו רננו צדיקים צדיק וצדק כו' כמ"ש בסדור האריז"ל בשבת ברכות:
(ד) מצאתי דרוש מרבינו ז"ל פורים תקס"ג ע"פ עבדו את ה' בשמחה בואו לפניו ברננה. להבין ההפרש בין שמחה לרנה הנה בזח"א ויחי דרכ"ט סע"ב איתא שמחה בצפרא ורננא ברמשא (כמ"ש מזה בת"א פ' מקץ בד"ה רני ושמחי כנ"ל סעי' א') כי רנה הוא בחי' גבורות ואו"ח ושמחה הוא בחי' חסד והמשכה. ויש להבין דהרי כתיב ולבקר רנה תלים סי' למ"ד. וכן כתיב ברן יחד כל כוכבי בקר. ע' זח"ג ויקרא דכ"ב ע"ב (הג"ה וע' במד"ר פ' אמור פ"ל אז ירננו כל עצי יער ובמדרש תלים ע"פ לכו נרננה לה' תלים צ"ה) והנה שמחה הוא חדוה ורננה הוא נגון שיש בו ג"כ מרירות ממרה שחורה (הג"ה ווהיינו שמעורב וממוזג מרירות וחדוה. עכ"ה). וצריך להבין שבשעת השמחה מנגנים ניגון של מ"ש וגבורות שממנו דוקא מתענגים ושמחים בשעת השמחה. והענין הוא שקבלת תענוג הוא דוקא מדבר ההפכי ממנו וכמ"ש בת"א ר"פ תולדות ע"פ אלה תולדות יצחק בפי' את בנך כו' אשר אהבת את יצחק. כי ידוע הטבע לאהוב ההיפך כדכתיב מים קרים על נפש עיפה (הג"ה וכן כצנת שלג ביום קציר ע' זח"ג ר"פ שלח דקנ"ז ע"א ובפירוש הרמ"ז שם המשכה מבחי' לבושיה כתלג חיור להכניע חמימות הקציר כו' עכ"ה) וכמ"כ להיפך מי שקר לו מאד רוצה למים חמים. ולכן אברהם שמדתו המשכה מלמעלמ"ט אוהב ג"כ ההיפוך בחי' יצחק מלמטלמ"ע (הג"ה וזהו אעשה לו עזר כנגדו הנוק' בחי' מקבל שהיא מלמטה למעלה ואל אישך תשוקתך הרי היא כנגדו מבחי' דכר המשפיע והיפך לו כו' ומזה דוקא הוא התענוג עכ"ה), והטעם לכ"ז הוא כי תענוג תמידי אינו תענוג. לכן עיקר קבלת התענוג הוא מן ההפכי לו שזהו דבר חדש אצלו ולכן מקבל מזה תענוג. משא"כ כשהדבר שוה לו אינו מקבל דבר חדש כו'. ועיקר הטעם בזה הוא כי הנה העונג שבנפש נמשך ונתלבש בכמה ענינים פרטים כמו לחסדים ולגבורות דקרירות וחמימות כו' והעונג אשר כבר נמשך הובדל מעצם כח התענוג שבנפש. שהוא הגבה למעלה מפרטי התענוג. וזהו ענין תענוג תמידי כיון שאינו תענוג חדש א"כ הוא ענין תענוג שכבר ירד ונמשך מהנפש באותו הדבר שמתענג בו כמו העשיר בעשרו כו'. אמנם תענוג חדש כמו העני כשמתעשר הרי זה העונג להיותו חדש עדיין אחוז וקשור במקור התענוג ולא הובדל ממנו כתענוג התמידי א"כ יש בו עדיין מהארת עצם התענוג כו' כיון שזה התענוג נמשך עתה ממקור התענוג כו' (הג"ה. וזהו מעלת ומעין מבית ה' יצא על מעלת ונהר יוצא מעדן כו'. כי נהר בינה השגה. אבל מעיין הוא מים חיים בחי' והחכ' מאין תמצא וכמו בהשכלת שכל חדש יש בו תענוג גדול לפי שעכשיו נמשך מכח השכל ששם עצם כח התענוג בחי' טלא דבדולחא שבמו"ס. וזהו ענין מים חיים. משא"כ שכבר נמשך מהחכמה בהבינה בהשגה וכמו בשכל שנתיישן אצלו אין בו תענוג כ"כ מערך שיש תענוג בהתחדשות השכל עכ"ה) וזהו שהתענוג הוא מדבר ההפכי דוקא שאזי הוא תענוג חדש ולכך מנגנים בעת השמחה ניגונים של מ"ש
יובא מ: chabadlibrary · ספריית ליובאוויטש · free-to-read · במקור
הצעת תיקוןנשלח לבדיקה
דיווח על בעיהבלי חשבון
הטמעה באתר אחר
על הדף
פרטים
- חיבור
- יהל אור על תהלים
- כרך
- יהל אור
- מזהה
- rh-g0mk6dp9
עותקים
פעילות אחרונה
עוד לא הוצע כאן תיקון ולא דווחה בעיה.