קמה
תקלז
תהלה לדוד. בזח"ב קכ"ב ב' פי' נהירו דח"ס איקרי חוטמא דיליה. ע' בד"ה וישלח יהושע כו' ואת יריחו. ובד"ה באתי לגני בענין אריתי מורי. ובד"ה אלה מסעי בענין ירדן יריחו. ובד"ה והריחו ביראת ה'. והיינו תהלה דכתיב ותהלתי אחטם לך. ע' בד"ה כי כארץ בענין יצמיח צדקה יתהלה. ומ"ש סד"ה רפאני בענין כי תהלתי אתה. וע"ד אתער דוד מלכא תהלה לדוד. היינו להמשיך במל' מבחי' חוטמא דעתיקא בחי' והריחו ביראת. וזהו ענין כריח שדה אשר ברחו ה'. ע"ד יחיד חי העולמים מלך כו'. ובפרד"ס ערך תהלה והנ"ל כי תהלה אמיתי הוא הכתר ומשם נשפע אל החו"ב כו' ומל' תהלה בסוד אני ואין. נעוץ סופו בתחלתו כו'. ות"י תהלה תושבחתא. וכתיב הוא תהלתך והוא אלקיך. בפ' עקב יו"ד כ"א. היינו שהשבח של ישראל הוא הקב"ה וכמ"ש כ"א בזאת יתהלל המתהלל השכל וידוע אותי ולכן תהלה אמיתית בכתר שהוא הארת אור א"ס ב"ה. ועד כאן שייך תהלה כו' אבל מהו"ע ית' נק' נורא תהלות. והוא בחי' רדל"א שלמעלה מהכתר. ופירש"י יראו מלהגיד תהלותיך פן ימטטו כמ"ש לך דומי' תהלה. והיינו ותהלתי אחטם כמו הריח רק הארה ולא עצמיות כן התהלה אין שייך רק בההארה שהוא כתר וכן חו"ב. שבזה הבחינה יש לנו התחברות עמו ית' היינו מלכותו ית' מלך ישראל הוא כתר מל' דא"ס. וע' בת"א פ' תשא סד"ה שמאלו תחת לראשי ובמא"א אות ת' סט"ז תהלה מל' או בינה כי תמיד מהללים ואומרים שירות ותשבחות לבעליהן אבא וז"א ועיקר תהלה בבינה כו' עכ"ל. וזהו ע"ד הנך יפה דודי כו'. ובמדרש שה"ש רבה ע"פ דודי לי ואני לו הוא קלסני ואני קלסתיו כו':
קיצור תהלה בכתר ע"ד הוא תהלתך והוא אלקיך ועצמותו נק' נורא תהלות. וזהו ותהלתי אחטם ריח והארה מא"ס. ותהלה לדוד להמשיך אור הח"ס במל'. כריח שדה. גם פי' תהלה לדוד מה שמל' מהללת ומשבחת לאור א"ס שבז"א וע"י תהלה זו ממשיכים האור כמ"ש בשה"ש רבה ע"פ ואתה קדוש יושב תהלות ישראל כל קילוס וקילוס שישראל מקלסין להקב"ה הוא יושב ביניהם כו'. שם בפסוק דומה דודי לצבי:
ארוממך אלקי המלך. הנה ארומם הוא בכתר דאצילות שהוא עומק רום. שאינו נמנה עם ע"ס הנאצלים כ"א הוא מבחי' תחתונה שבמאציל המרומם לבדו בבחי' אין ערוך אליו כלל שהוא בחינת המקיף הגדול אשר קמי' כחשיכה כאורה השוה ומשוה כו' (הג"ה ובפרד"ס ערך רם כתב יש שפירש בכתר ויש שפי' בתפארת והיותר נראה אצלינו כי הוא בבינה כדפי' בערך ירום עכ"ל. ובערך ירום כ' וז"ל פי' בזהר פ' מקץ דקצ"ג ע"ב ע"פ וירום אלקי ישעי. וכן פי' בפ' וישב קפ"א ע"ב בפסוק ירום ונשא וגבה מאד מסטרא דנהורא עילאה דכל נהורין עכ"ל. ופי' הטעם שנקרא הבינה ירום מפני שהיא עליונה למעלה מכל ספירות הבנין ורז"ל אמרו ירום מאברהם ולא פליגי דהכי הוא דאברהם למטה מבינה שהוא חסד עכ"ל. וביאור דבריו כי ספירות הבנין הם התפשטות האור בבחי' ממכ"ע אבל הבינה היא למעלה מבחי' זו והוא ענין תשובה שקדמה לעולם. דר"ל למעלה מגדר עולם כמ"ש בלק"ת בד"ה האזינו השמים ובד"ה מי אל כמוך. שם גבי דרושי עשי"ת. אך במק"מ פ' וישב שם כ' וז"ל ירום מסטרא דנהורא עילאה פי' מצד אריך כמ"ש הרב באוצ"ח שבימי המשיח יתגלה הארת חוטם דאריך למל' ואריך הוא נהורא עילאה דכל נהורין וכן פי' בספר אור ישראל עכ"ל. א"כ א"ש כמש"כ. וזהו דשייך לתהלה לדוד שהוא ענין ותהלתי אחטם לך. ועמ"ש ע"פ רמה קרני בה' שהוא ענין עליית המל' בעתיק בת"א פ' יתרו בביאור זכור את יום השבת לקדשו. וי"ל דהיינו ע"י קרני דוקא היותו בבחי' ביטול שזהו ענין ובא לו לקרן כו' עי"ז רמה קרני. ומ"ש ע"פ ויקח המן את הלבוש בענין רמה ידך בל יחזיון ובת"א פ' בשלח סד"ה
יובא מ: chabadlibrary · ספריית ליובאוויטש · free-to-read · במקור
הצעת תיקוןנשלח לבדיקה
דיווח על בעיהבלי חשבון
הטמעה באתר אחר
על הדף
פרטים
- חיבור
- יהל אור על תהלים
- כרך
- יהל אור
- מזהה
- rh-g90nd0a1
עותקים
פעילות אחרונה
עוד לא הוצע כאן תיקון ולא דווחה בעיה.