קמז
תקעט
כנס"י היא פנימי' המל' ששרשה מעצמיות החכ' כו' וכמו ההפרש בין הטפה ובין הדבור כו'. גם כמ"ש בד"ה תורה צוה ובהביאור בענין אירוסין ונשואין בתשבע"פ. מכ"ז יובן ענין חלב חטים כו'. ויאכילהו חלב חטה. תלים ססי' פ"א. סלת. ברכות נ"ז חטים בחלום שלום כו'. וישכב יש כ"ב. יש ל"א נתיבות יקר. אכן לע"ל גלוי נתיב א' זהו חלב חטה. בשל"ה ק"י ע"ב השם גבולך שלום שמע"צ. והיינו חטה כ"ב ימים מר"ה עד שמע"צ. ובתחלה ביוהכ"פ חזק בריחי כו'. וג"ש ויום אחד. אחד גימט' י"ג פנימי' י"ג מדה"ר וכן יוכ"פ ולו אחד בהם ובאלול חיצוניות כו':
יב שבחי ירושלים. רבות שמיני ס"פ י"ג דק"פ ע"א. ומהרמ"א פי' עדמ"ש סוף יחזקאל ושם העיר מיום הוי' שמה ולכן שבחי ירושלים את הוי' ועמ"ש מזה בד"ה בשעה שהקדימו. שעכשיו נקראת עיר אלקינו שמקבלת משם אלקים. אבל לע"ל יהי' גילוי שם הוי' וז"ש בונה ירושלים הוי'. וז"ש שבחי ירושלים את הוי'. ולפ"ז פי' הללי אלקיך ציון היינו שבציון יהי' גילוי יותר היינו שם הוי' כשהוא בבחי' אלקים כשמקבל מעצמות אור א"ס כמ"ש בד"ה ביום השמע"צ בפי' צור לבבי וחלקי אלקים לעולם. ובסידור פי' כי בציון שהוא יסוד דנוק' נמשך ה"ג דאימא שהוא ענין החותם שזהו מ"ש כי חזק בריחי שעריך וע"כ נאמר בה הללי אלקיך כו':
עוי"ל ע"ד האמור בהא דחכמה היא מקור החסד חח"נ קו ימין. ולפעמים איתא שהחכ' היא דין. והתירוץ כי חכמה דאצילות מקור החסד. אבל ח"ס להיותה מקבלת מע"י היא דין לפי שמשם מקבלת מגבורה דעתיק. לכן שבחי ירושלים את הוי' שבחכמה. והללי אלקיך מו"ס ציון כו'. גם ע"ד וסביביו נשערה מאד:
כי חזק כו'. רבות ויצא ס"פ ס"ט דקאי על בהמ"ק דלע"ל שעליו נאמר כי אם בית אלקים כו' ע"ש. והיינו כמ"ש בת"א פ' ויצא סד"ה ושבתי בשלום דהיינו הבחי' שלעתיד יהי' הוי' בבחי' אלקים. וא"כ ממילא כי חזק בריחי שעריך. ובמא"א אות ב' סעי' נ"ד בריחים נק' כל הספירות חמש מול חמש ובריח התיכון סוד התפארת כו'. וע' זח"ג בלק קפ"ו. והרמ"ז שם פי' שהבריחים הם ה"ח וה"ג. וא"כ היינו שלע"ל יתגלו ה"ח וה"ג מבחי' עליונה יותר. ומזה נמשך כי ברך בניך בקרבך. של"ה רצ"ב ב'. ע"מ צ"א קי"ח א'. ומהרמ"א פי' שזהו מ"ש ואני אהי' לה נאום ה' חומת אש סביב. וזהו כי חזק בריחי. ובמ"א נת' כי החומה היא שלא יהי' יניקת החיצונים כמ"ש על חומותיך ירושלים הפקדתי שומרים וזהו החותם דיוהכ"פ והו"ר. אך לע"ל נאמר פרזות תשב ירושלים. והיינו ע"י שיוכלל ירושמ"ט בירושמ"ע. לכן א"צ לחומה דעכשיו כי שם אין יניקה כו'. עלמא דחירו. וכן יהי' למטה ואת רוח הטומאה אעביר כו' לא אעפ"כ יהי' חומת אש במקום חומה דאבנים כו'. וא"כ זהו פי' כי חזק כו':
יד השם גבולך שלום. פ"ט דברכות נ"ז א' הרואה חטים בחלום. כי חטה כ"ב אתוון דאורייתא ושבועות מ"ת קציר חטים. וע"כ זהו שלום. שבתורה נאמר וכל נתיבותיה שלום:
פ"ד דב"מ יהא זהיר בתבואה כו' י"ל ג"כ שהמריבה בין נה"ב ונה"א זהו כשאינו עוסק בתורה שהיא התבואה. אבל ע"י עסק התורה נעשה שלום בפשמ"ע ובפמש"ט שהיא נה"א ונה"ב. חלב חטים עיין בסידור. ומהרמ"א פי' שזהו"ע עתידה א"י שתוציא גלוסקאות כו' יהי פסת בר בארץ כו':
גבולך שלום ע"ד ונתתי שלום בארץ. ומהרמ"א פי' ע"ד בריתי היתה אתו החיים. והשלום שהגוף יהי' זך וע"כ יהי' השלום עם הנפש ולכן יחיה לעד. ואדמו"ר נ"ע פי' גבולך היינו מה שהמל' היא מקור דבי"ע בעלי גבול יהי' שלום. היינו שלא יהי'
יובא מ: chabadlibrary · ספריית ליובאוויטש · free-to-read · במקור
הצעת תיקוןנשלח לבדיקה
דיווח על בעיהבלי חשבון
הטמעה באתר אחר
על הדף
פרטים
- חיבור
- יהל אור על תהלים
- כרך
- יהל אור
- מזהה
- rh-4303nw78
עותקים
פעילות אחרונה
עוד לא הוצע כאן תיקון ולא דווחה בעיה.