לו
קלב
(ג) בחולין פא"ט דס"ג ע"א רבי יוחנן כי הוה חזי שלך אמר משפטיך תהום רבה. כי הוה חזי נמלה אמר צדקתך כהררי אל. ופירש"י דאפילו נמלה אית לה חיותא כגדולה ומשפטיך אף בתהום רבה שזמנתה שלך לשפוט ולעשות נקמתך בדגת הים להמית המזומנים למות. לשון מורי. ומכאן הביא אאזמו"ר נ"ע תשובה לדברי האומרים שהשגחה פרטית אינו רק במין האדם שהרי אף פרטי הדגים מושגחים כו' וכן איתא ברבות וישלח פע"ט צפור מבלעדי שמיא לא מיתצדא כו'. ומ"ש ותעשה אדם כדגי הים בחבקוק סי' א' י"ד וארז"ל פ"ק דעכומ"ז דף ד' ע"א מה דגים שבים כל הגדול מחבירו בולע את חבירו אף בנ"א כו' אין ר"ל דבולע את חבירו בלי גזירה מלמעלה. דהא קאמר אף בנ"א אלמלא מוראה של מלכות כל הגדול מחבירו בולע את חבירו. ובבני אדם ודאי ההשגחה פרטית לכ"ע אע"כ צ"ל שהוא עדמ"ש כי ה' אמר לו קלל. וכמ"ש מזה באגה"ק סי' כ"ה וא"כ גם בדגי הים י"ל כן שהכל בהשגחה זה גופא שיהי' זה הגדול מחבירו בולע את חבירו דוגמת השלך כו'. וכמ"ש בכוזרי מ"ג ססי' י"א וז"ל ואם יבא שנון מחשבה הנראות לו העול על הארנבת באשר היא מאכל לצבועים והזבוב לעכביש ישיב עליו השכל ויגער בו כו' עד כאשר זמן הרבה מדגי הים לדגים אחרים האומר על זה שיהיה אלא חכמה שאינני משיגה. ואצדיק מי שנקרא הצור תמים פעלו עכ"ל. הרי שכל זה הכל בהשגחה. וא"כ שפיר הוא ג"כ השגחה פרטית:
(ד) פ"ד דנדרים דל"ז סע"ב. עטור סופרים כו' צדקתך כהררי אל. ופי' הר"ן בשם מורי. צדקתך כהררי נפסק בטעם כהררי ממלת אל לומר שמלת אל הפוכה כאלו היתה בתחלת הפסוק ופירוש אל צדקתך נגלית כהרים שהם גלוים. ואלמלא הפסק היא במשמע צדקתך כהרים של אל עכ"ד. ויש שם פירושים אחרים ברש"י ור"ן ותוספת:
(ה) רבות סדר נח ר"פ ל"ג. מדקדק עמהם עד תהום רבה. נראה דתהום רבה זהו הדין והיינו בקליפות שהם שלוחי הדין. את הצדיקים בדירתן שנאמר במרעה טוב ארעה אותם ובהרי מרום ישראל יהיה נויהם. ביחזקאל ס' ל"ד י"ד. והביא זה לפרש ענין צדקתך כהררי אל דהיינו מ"ש ובהרי מרום כו'. ועיין מזה בסדר אמור ר"פ כ"ז ור"פ במדבר. והענין י"ל כמ"ש בשה"ש ברח דודי כו' על הרי בשמים ופי' ברבות בשה"ש שם ברח דודי מן גלות כו' על הרי בשמים בזכות אבותינו שריחן ולה לפניך כבשמים זו ג"ע שכולה בשמים לכך נאמר על הרי בשמים עכ"ל. ובזח"א ויצא קנ"ח א' פי' דהרי בשמים הן ו"ק דאצילות משא"כ בי"ע נק' הרי בתר טורי דפרודא. וא"כ זהו ענין כהררי אל. היינו המדות דאצילות הנק' ג"כ הרי מרום ישראל. שם יהי' דירתן של הצדיקים. וזהו"ע דירה בתחתונים שהם ו"ק דאצילות שנק' תחתונים לגבי או"א שנק' עליונים לפי שזו"נ הם מקור דבי"ע וכמ"ש בזח"א תולדות קמ"א ב' כדין מתמן ולהלן איהו חוץ כו' וצ"ל הדירה בהם להיות הגילוי בבי"ע כמו באצילות וע' בבה"ז פ' ויצא ע"פ ואל מקומו שואף כו' האי מערב אקרי מקומו דשמשא כו' דקמ"ז ע"א. וזהו"ע קול דודי כו' מדלג על ההרים כו' הדילוג הוא המשכה מעצמות אוא"ס הסוכ"ע שיומשך על ההרים המדות דאצילות כדי שיהיה הגילוי למטה. ולכן ג"פ קדוש פי' במערכת בסופו שהם בחג"ת וכ"מ בזהר פ' האזינו דצ"ז ע"א. והנה קדוש ענינו ההמשכה באוא"ס שהוא קדוש ומובדל כו' אלא דר"ל ע"ד מדלג על ההרים כו'. וזהו"ע דירת הצדיקים. ואדמו"ר נ"ע פי' הרי בשמים הם המדות דא"א. וברבות ר"פ במדבר מפרש צדקתך כהררי צדקה שאתה מביא על העולם מפורסמת כהרים הללו כו'. והנראה כי הפרסום זהו"ע התגלות הנסים שלמעלה מהטבע היפך ממ"ש אותותינו לא ראינו כו' וא"כ הוא ענין חותם בולט שלמעלה הנז' ע"פ שימני כחותם. וא"כ צדקה זו י"ל ענין שמש צדקה ומרפא. וצ"ל איך יבא זה עם מ"ש אלע"ל
יובא מ: chabadlibrary · ספריית ליובאוויטש · free-to-read · במקור
הצעת תיקוןנשלח לבדיקה
דיווח על בעיהבלי חשבון
הטמעה באתר אחר
על הדף
פרטים
- חיבור
- יהל אור על תהלים
- כרך
- יהל אור
- מזהה
- rh-4gwvebn0
עותקים
פעילות אחרונה
עוד לא הוצע כאן תיקון ולא דווחה בעיה.