סח
רמב
ג' פרקים ובפרק שבו האצבעות מתגלה בחי' חבד שיוכל לכתוב איזה שכל או לרמוז מחוי ליה במחוג. ופרק הב' הוא חג"ת שבחסד. ובפרק הסמוך לכתף הוא נה"י והנה כמו היד שיוכל להגיע בו למקום גבוה ג"כ למעלה מראשו. כמ"ש בת"א סד"ה לכן אמור לבנ"י בענין אשר נשאתי את ידי. וכן להשפיל למטה מטה. כמ"כ ע"י בחי' חסד עליון יוכל להיות ההשפעה מלמעלה מעלה מבחי' כתר עליון הנק' אנכי עד למטה מטה בבי"ע. ועמ"ש בד"ה ואתה תצוה בפי' ומעשה ידיו מגיד הרקיע דמעשה ידיו הן המצות כו'. אך כדי שיוכלו לקבל הוא ע"י ש"י עולמות שהן הנמשכים ע"י המצות שהן תר"ך עמודי אור ובחו"ב מתלבש מחצה מבחי' תר"ך היינו קנה חכמה קנה בינה גימ' יש. וזהו ענין יום יום היינו כמ"ש גבי תורה ואהי' שעשועים יום יום (הג"ה יומו של הקב"ה אלף שניה שהן אלפים שנה שקדמה תורה לעולם דהיינו אאלפך חכמה אאלפך בינה. ומאחר שיום יום הם או"א א"כ פי' יעמס לנו יש לפרש היינו תו"ג דאו"א המלובשים בחו"ב. שמב' פרקים עליונים דחו"ג דאריך נעשה חו"ב דאו"א כו' כמ"ש בע"ח שכ"ח פ"ו והוא מחצה מתר"ך כי ז"ת הן רק מחצה והג"ר הן מחצה העליון כו' וא"ש מלא עומסו ל' יחיד חסד כי לית שמאלה בהאי עתיקא ושני המדות הן יד ה' כנודע מענין והחמישית לפרעה. וגם לפ"ז היינו שבחסד דא"א בפרק העליון שנק' חב"ד שבחסד נמשך ומאיר מבחי' ח"ס דא"א כמו עד"מ למטה שע"י האצבעות יוכל לכתוב או לרמוז דבר חכמה כנ"ל. ופי' ברוך אד' י"ל ע"ד ועתה יגדל נא כח אד' כו' שמבחי' שם אד' מל' הוא גילוי המצות ונעוץ תחלתן בסופן וכמ"ש ע"פ ארוממך אלקיך המלך בסדור):
(ו) פ"ב* דביצה דט"ז אבל הלל הזקן כו שנאמר ברוך ה' יום יום ופי' מהרש"א דודאי מדת שמאי מעולה וטובה היא להיות זכרהו מחד בשבת כו' אלא שמדה אחרת שיותר טובה ומעולה ממנה סותרת אותה דהיינו מדת הבטחון כו' ברוך אד' יום יום כו' שממציא לנו בכל יום ויום כו'. ר"ח שעה"ק פט"ו. ע"ג פ' שמיני של"ה של"ג ב'. בחיי בראשית י"ד. רמב"ן יתרו. עה"ק ח"ג פי"ב. וז"ל עה"ק ח"ג ס"פ י"ב כי התפלה בכוונה פותחת המקור העליון סוד הרצון כו' וכל יום ויום מהימים העליונים מתברך מהמקור ההוא וז"ס ברוך אד' יום יום כו'. ולכן איתא בזהר בשלח דס"ב א' שאין לבשל ולהניח מזון מיום זה ליום אחר כו' כדי שיהיו עיניו נשואות למעלה כו' והעד לזה המן שהי' יורד בכל יום ויום וכמ"ש בזח"ב בשלח דס"ג יתרו דפ"ח (הג"ה וענין הברכה בימים עליונים ו"ק דז"א זהו כמ"ש בת"א פ' יתרו בביאור ע"פ משה ידבר להגדיל ו"ק דז"א במוחין דיניקה ומוחין דגדלות וזהו ענין לאתקנא רזא דשמיה כו' ע"ש עכ"ה) ושמאי הזקן ס"ל כיון שו"ק שהן ששת ימים מקבלים מהשבת שהוא בינה הנק' שביעאה כמ"ש בזהר שם לזה הי' מכיון לשבת מיום ראשון כו' כי זה היום כבר קיבל מזונו מיום השבת שעבר ע"כ יכין וישפיע למטה לצרוך שבת הבא אבל הלל הזקן ס"ל שאין לערב יום ביום כו' והיה כוונתו לשם שמים שיתברכו ו"ק העליונים הנק' שמים כל א' מהמקור העליון כו' עכ"ד. וביאור דבריו יובן עפמ"ש במ"א כי כללות העולמות נבחנים לג' בחי'. הא' בי"ע אשר שם יש זמן כי גם במלאכים יש היכר זמן שביום אומרים קדוש ובלילה אומרים ברוך. הב' אצילות שהוא למעלה מבחי' זמן ממש מ"מ יש שם התחלקות ו"ק כל א' בחי' בפ"ע ונק' ששת ימים. הג' למעלה מאצילות דלאו מכל אינון מדות כלל והוא כתר הממוצע ביין המאציל לנאצלים. וזהו ענין שיתברכו הימים ו"ק דז"א מהמקור העליון והיינו דבר יום ביומו. שכל מדה מקבל
יובא מ: chabadlibrary · ספריית ליובאוויטש · free-to-read · במקור
הצעת תיקוןנשלח לבדיקה
דיווח על בעיהבלי חשבון
הטמעה באתר אחר
על הדף
פרטים
- חיבור
- יהל אור על תהלים
- כרך
- יהל אור
- מזהה
- rh-asmvr2ww
עותקים
פעילות אחרונה
עוד לא הוצע כאן תיקון ולא דווחה בעיה.