תנג

הרשע על גורל הצדיקים. אתה תומיך גורלי. גם על כן היינו אמונה שמאמינים בבחי' ויהי כן ובחי' אמונה נק' גורל כנ"ל. עוי"ל מה טוב חלקנו. כי חלק הוי' זהו מצד בחי' הנפש מהחכ' ולמטה. אך גורלנו זהו מה שלמעלה מהשכל בחי' יחידה שבנפש. ועמ"ש בבוך במדבר פ' פינחס ע"פ אך בגורל תחלק הארץ. וכ"ז מצד הנפש עצמה. ומה יפה ירושתנו זהו מצד התורה הנק' מורשה קהלת יעקב. גם י"ל חלקנו ע"ד ויעקב איש חלק. גם ע"ד כ"י יש להם חלק לעוה"ב. ומה נעים גורלנו ע"ד בן העוה"ב כו'. עוי"ל גורל נק' נוק' וא"כ חלקנו חלק הוי' זהו מה שהנשמה יש בה מבחי' ז"א הנק' אדם וזהו בצלמנו. גורלנו מה שיש בה מבחי' נוק' כדמותנו וה"ע אמת ואיהי אמונה. ואע"פ שבחי' זו למטה יותר מ"מ יש בה בשורש בחי' עליונה כי נעוץ סופן כו'. ובביאור ואתה הרם את מטך דתקס"ג פי' שבכל לבבך ובכל נפשך זהו בצלמנו ובחי' בכל מאדך זהו כדמותנו כו'. וצ"ל מפני שבחי' בכל מאדך שרשו מהכתר רצון שלמעלה מהשכל ע"כ אין יכול לבא ממנו רק בבחי' כדמותנו כמו ק"ש דוקא בבריאה אסשא"מ יכולים לראות לאחור כו'. גם רעו"ד נמשך מז"א בעתיקא אחיד ותליא. וע' סד"ה רני ושמחי בת הראשון בענין אחעט"ב. גם ע"ד וצדיק אפי' צדיקו של עולם באמונתו יחיה. וכן בד"ה קחו מאתכם תרומה בענין אתכפייא שגבוה מאתהפכא. ומה יפה ירושתנו זהו מצד התורה. וע' מא"א יו"ד כ"ט ענין ירושה שזו"נ יורשים מקום או"א כו':

אולי י"ל חלקנו בחי' ויעקב איש חלק. גורלנו ישראל. ירושתנו ישורון. ע' ג' בחי' מזון לבוש בית א"פ וא"מ ומקיף למקיף בד"ה מזמור שיר חנוכת הבית דרוש השני. ולכן בחי' זו הג' נק' ירושתנו ע"ד אתעדל"ע שלמעלה מאתעדל"ת. א"כ חלקנו מצד אתעדל"ת. גורלנו מצד אתעדל"ע הנמשך ע"י אתעדל"ת. ירושתנו אתעדל"ע שלמעלה מאתעדל"ת. ויש להעיר מענין שלא שם חלקנו כהן וגורלנו ככל המונם ונז' מזה בבחיי פ' הברכה גבי ישורון רכב שמים בעזרך. בסידור רי"ע עמדין כ' גורל הוא כמנין תיבות שבק"ש ור"ל לבד בשכמל"ו שלא אמרו משה. וא"כ ענין גורלנו היינו אמרנו הוי' אלקינו הוי' אחד:

יט פתחו לי שערי צדק אבא בם אודה י"ה. זח"א בראשית דף ז' סע"ב. ר"ח פתח ראשית חכמה יראת ה' כו'. איהי ראשית לאעלאה לגו דרגא דחכמתא עילאה הה"ד פתחו לי שערי צדק. זה השער לה'. ודאי דאי לא ייעול בהאי תרעא לא ייעול לעלמין. ופי' המק"מ כל הרוצה לעלות לאבא היינו חכמה שבה שורה אור א"ס ונק' מפתחות הפנימית צריך תחלה להעלות מ"ן למל' שהיא יראה תתאה. ועמ"ש ע"פ שימני כחותם בענין יר"ת ששרשה מיראה עילאה ובד"ה אחותי בת אבי היא בזהר אמור ד"ק ע"ב. והרמ"ז פ' בראשית שם האריך דק"ל שתחלה אמר פתחו לי שערי צדק דמשמע שערים הרבה ולבסוף אמר זה השער לה' ותירץ ודאי שער א' מסוגל והיינו המל' דאצילות ושערי ל' רבים הם בי"ע שהם שערים להמל'. שכמה מעלות צריך לעלות עד שיגיע לאצילות כו'. דרך משל בהמ"ק היו בו כמה שערים החיל עזרת נשים ושל ישראל ושל כהנים ובסוף האולם היה השער הגדול בפותחות ופשפשים עכ"ד. ועיין בלק"ת בד"ה כי תצא דרוש השני בפי' מאן דקטין לחויא יהבין ליה ברתא דמלכא. והזח"מ פי' שערי צדק דרוש השני בפי' מאן דקטיל לחויא יהבין ליה ברתא דמלכא. ע"י המל' בחי' יראה ועמ"ש ע"פ מאמר הזהר במדבר דק"כ ע"א בענין ובא לו לקרן. ואם נפרש צדק היא המל' ע"כ צ"ל שהם שערי צדק שמשפיעים למל' דוגמת שהם נקראים מאזני צדק בת"א בד"ה רני ושמחי השני. אבל אפ"ל לפ"ז צדק היא בינה. וכן פי'

ספריית ליובאוויטש · chabadlibrary.org