שסג

גילוי מאמר נעשה אדם בלק"ת ר"פ תבא בד"ה היום הזה ובזח"א כ"ב ב'. דעילת העילות אמר לכתר נעשה אדם כו'. א"כ המשכה זו שיהי' בחי' אדם נמשך מבחי' כי לא אדם הוא. ולהמשיך בחי' זו א"א ע"י חצוצרות הנ"ל שהמשכה זו היא מבחי' אדם העליון. משא"כ בחי' הנ"ל. אלא זהו ע"י התעוררות מבחי' שלמעלה מהחכ' ע"י אדם אותיות מאד בכל מאדך בלי גבול וה"ע עומק הרצון שלמעלה מהשכל כנז' בד"ה תקעו ולבא לזה הוא דוקא ע"י מן המצר קראתי כו' כנז' בד"ה עלי באר ממשל המים כשעוברים דרך עפר הארץ אזי דוקא נעשו מים חיים כו' וזהו ענין התשובה מחמת כי צר לו מאד מההיפך כו' בד"ה ולא אבה. ולכן אחר שנאמר מן המצר כו' ה' לי כו' טוב לחסות בה' מבטוח באדם שזהו למעלה מבחי' ההתדבקות באדם העליון ע"י שתי חצוצרות כנ"ל כי זהו לחסות בהוי' ממש שגם א"ק נק' בריאה יש מאין כו' וזהו ענין השופר שצדו א' צר ע"ש מן המצר כו' ועי"ז ברוחו שמים שפרה שמשפרת את הולד להיות נעשה אדם כו'. ועוד כשפוגם בבחי' אדם שה"ע מודומ"ע וכענין במדבר לא ישב אדם שם מדבר הוא מחשבות ודבורים שאינן לה' כו' ונק' לא ישב אדם שם כמ"ש בלק"ת פ' שופטים בד"ה אני לדודי. ונק' מזח"א ו' ב' בלאדן. פי' שאינו דמות אדם וזהו בל אדם כ"א דמות כלב כו'. וכמ"ש בזח"א פ' נח דף ע"א א' איך ע"י העון נפגם בחי' בצלמו בצלם אלקים כו'. ועמש"ל אות א' שזהו ענין שופך דם האדם באדם וזהו ענין ונוקב שם הוי' הפושעים בי. ע"כ א"א לו להמשיך חיות מבחי' אדם העליון ולכן צריך להמשיך ממקורא דכולא בחי' טוב לחסות בהוי', וזהו כי אבי ואמי שהם בחי' אדם עזבוני ועכ"ז וה' יאספני ועז"נ אדם ובהמה תושיע הוי' שבבחי' זו אדם ובהמה שוין ע' בד"ה את שבתותי תשמרו ובד"ה יתקע בשו"ג והיינו ע"י השופר מכבשים לעורר רח"ר ע"ד ואתן את צאני צאן מרעיתי כו' דהיינו שישים א"ע כבהמה בבחי' שלמעלה מהשכל. וזהו בהמה רבה וה"ע השופר גנותי גניח ילולי יליל כדרך החולים כו' שהרי הבריאות זהו כשהוא בחי' אדם משא"כ כשפגם ברמ"ח אברים א"כ הוא חולה ואינו אדם כו' וצריך להמשיך חיות מחדש שיהי' בחי' אדם. והיינו ע"י רח"ר מים תחתונים בוכים כו'. וזהו* אל אחוזתו שישוב לשרשו ומקורו וזהו והעברת שופר תרועה ע"ד ויעבור ה' על פניו כו'. ועמ"ש בפ' בהר ע"פ והעברת שופר כו'. וזהו תקעו בחדש שופר ולא נז' איזו חדש. ואח"כ פי' בכסא ליום חגנו שהוא ר"ה כי בכל ר"ח תוקעים בחצוצרות להמשיך יחוד ו"ה ב' חצאי צורות אבל בחדש השביעי צ"ל מן המצר קראתי י"ה שלמעלה מבחי' ו"ה. כי י"ה חו"ב בחי' יובל שער החמשים מחבר חו"ב וזהו ע"י השופר:

הציוני כ' שתי חצוצרות הם ד"ו פרצופין וע' פ"ב דעירובין די"ח ע"א שזהו ענין אחור וקדם צרתני. וענין וייצר בשני יודי"ן. וענין ויבן ה' אלקים את הצלע. וא"כ עשה לך שתי חצוצרות לעשות בחי' נסירה ע' באו"ת מהמגיד נ"ע בתלים ע"פ אחור וקדם צרתני ענין נסירה כענין גורעין ומוסיפין מדם הפר. דם מהפר. והיינו גורעין מתאוות נה"ב להסתפק בהכרחי ולהוסיף בעבודת הש"י וע' בת"א סד"ה ויהי מקץ גבי ולא זכר את יוסף כו'. וזהו מאן דלא יוסיף יסיף. וי"ל ענין יוסף היינו שצ"ל בחי' מהלך ולא בחי' עומד כו'. וע' בת"א בד"ה כי אברהם לא ידענו ע"י ה"ח אתא חסד ופריש גזעין שיבאו לבחי' פב"פ והיינו להפריד (עמ"ש מזה באריכות בד"ה מהיכן זכו ישראל לק"ש) נה"א מנה"ב ואח"כ יבאו להתחבר פב"פ כמ"ש בביאור ע"פ אני ישנה. חצי צורות ע"ד כרוב א' ז"א מקצה בזה וכרוב א' מל' מקצה מזה בת"א בכי"ק מאאזמו"ר נ"ע. ופי' מזה ומזה היינו ג"כ תושב"כ ותושבע"פ גם בענין יבא זה ויקבל זאת מזה כו'. וענין אחור וקדם צרתני שא"א לבא לבחי' פב"פ אלא ע"י שיהי' תחלה

ספריית ליובאוויטש · chabadlibrary.org