יט
סז
ע"פ גם כי יתנו בגוים עתה אקבצם. והיינו כי ז"א בעצמו הוא רק ו"ק אבל שיומשך בו מוחין זהו מהבינה בסוד פלג אלקים להיות מי שהוא בינה ברא אלה ו"ק כו' והעיקר הוא להמשיך המוחין בז"א וכמ"ש בלק"ת בשה"ש בד"ה באתי לגני. וזהו ג"כ ענין הקב"ה מניח תפילין כמ"ש בזח"ג פ' ואתחנן דף רס"ב סע"ב ואלין תפילין אנח לון וא"ו של שם יעו"ש ועל כן יש ה' תיבות דוקא בכל סדר מששה סדרי משנה. וזהו ג"כ ענין תמימה שלימות בלי שום חסרון ועמ"ש בת"א ר"פ ויצא בפי' ויצוק עליה שמן ועמ"ש בכהאריז"ל פי' מנחל בדרך ישתה על כן ירים ראש שממשיכים ראש לבחי' הוא"ו והוא היו"ד כו' וכן בכאן הם יו"ד תיבות בכל פסוק להורות על חיבור היו"ד עם ה"א ומהם מאיר בו"ק ש"ס משנה:
(ד) בפב"ת דערכין וכשהוא אומר תמימה להביא את חדש העיבור ומזה הוכיחו הפוסקים לענין כ"ד חדשי יניקת הולד דחדש העיבור עולה בחשבון הכ"ד חדשים שהרי שם אין שייך תמימה. ואפ"ל עפ"ז ענין תורת ה' תמימה. כי הנה בענין ע"ס אמרו עשר ולא ט' עשר ולא אחד עשר ופי' שזהו ע"ד חד ולא בחושבן. וי"א שגם הכתר אינו במנין ע"ס והאריז"ל הכריע כו' כמ"ש במ"א. והנה עשרת הדברות מורים על ע"ס. והוה אמינא שהכתר למ"ד שאינו במנין ע"ז אינו מאיר בהתורה. עז"א תורת ה' תמימה. וכמ"ש ואהיה אצלו שעשועים שהוא תענוג עליון פנימיות הכתר וגם כמ"ש במדרש רבה כי תשא פמ"ב בפי' אחד עשר יום מחורב מיוחד שבעשרה דבור אנכי הוי' אלקיך. הרי שנק' אחד עשר. והוא ע"ד אנכי מי שאנכי היינו ב' הבחי' שבכתר גם בחי' ע"י שאינו במנין ע"ס כו'. וע' לקמן סעי' ז' דהזהר מפרש תמימה בחמשין תרעין היינו נש"ב וידוע דשעה החמשים לא נמסר למשה ואעפ"כ ישנו בתורה וע"כ היא תמימה. ועיין בלק"ת בשה"ש בביאור דאניט ישנה. דשער החמשים הוא בחי' כתר וא"א להגיעו ע"י אתעדל"ת אלא שלאחר המשכת מ"ט שע"ב ע"י ספירות העומר מ"ט ימים אזי נמשך שער החמשים מאליו וכמ"ש מזה בלק"ת גבי שבועות בד"ה ביאור מעט ע"פ וספרתם לכם וזהו ג"כ פי' תמימה שיש בה אף הבחי' שלמעלה מאתעדל"ת ועמ"ש בד"ה ואתחנן כו'. ועי"ל בפי' תמימה לשון שלימות והוא כי יש בז"א כמה מדרגות קטנות יניקה וגדלות כו' והשלימות הוא כשנמשך מוחין דגדלות וגילוי אור א"ס יותר מחוק הקצוב בסדר ההשתלשלות. כ"א תוספת וריבוי אור. שה"ש ו' ב' ל"א ב*:
(ה) זח"א בראשית דף ט' ע"א תורת ה' תמימה שית זמנין כתיב הכא הוי' כו' בראשית ברא שית כו'. ויש להעיר מענין ברא שית דקאי על שיתין שנבראו משי"ב. והרמ"ז שם פי' שיש ששה עליות לז"א היינו ישסו"ת או"א אריך ועתיק עכ"ד. ואפ"ל יוסף גימ' ששה פעמים הוי' היינו כי יוסף הוא תוס' אור הנמשך שהתוספת מרובה על העיקר וזהו בחי' וא"ו. ע' זח"א ס"פ וירא דף קי"ט ע"א. זח"א פ' לך דף צ"ב ע"א תורת ה' תמימה כו' כי היא חייך ואורך ימיך. משמע ג"כ תמימה היינו על הארת הכתר שמשם אורך ימים כו'. ע' במא"א א' קכ"ד וכן בפ' וישב דף קפ"ד סע"ב תורת ה' תמימה כו' ות"ח כתיב אורך ימים בימינה כו' ואינון יומין אינון יומין ודאי. ושם פי' הזה"ח משיבת נפש שע"י התורה נמשך החיות בעולמות כמ"ש אם לא בריתי יומם ולילה חקות שמים וארץ לא שמתי. וגם הפי' משיבת נפש שתשוב הנפש להתלבש בגוף לחיי העוה"ב בתה"מ כי טל תורה מחייהו וע"ד שהשיבה להן הנפשות בשעת מתן
יובא מ: chabadlibrary · ספריית ליובאוויטש · free-to-read · במקור
הצעת תיקוןנשלח לבדיקה
דיווח על בעיהבלי חשבון
הטמעה באתר אחר
על הדף
פרטים
- חיבור
- יהל אור על תהלים
- כרך
- יהל אור
- מזהה
- rh-4znp88me
עותקים
פעילות אחרונה
עוד לא הוצע כאן תיקון ולא דווחה בעיה.