נא
קצח
(ה) פ"ק דברכות דף ד' ע"ב. ת"ז סוף תיקון יו"ד דף כ"ב סע"א. תיקון י"ח דכ"ח ע"א אד' איהו כחשבון היכל ובג"ד אד' שפתי תפתח. ועו"ש סע"ב. תיקון הנ"ל דף למ"ד עמוד ד'. תיקון כ"א דנ"ז ע"ד. תיקון ל"ח דפ"א סע"ב. זח"ג פ' צו דל"ג ע"א. הה"ד פתחי לי בצלותא דאתמר בה אד' שפתי תפתח דאיהי אחותי רעיתי כו'. פ' פינחס דרכ"ג א'. דרכ"ח ע"א. דרל"ד ע"א. דרל"ה ע"ב. של"ה קט"ז ב' קכ"ו א' רל"ב ב' רנ"ב ב'. מ"ע אופן נו"ן קצ"ט רמ"ט. בספר שערי אורה:
(ו) בחיי פ' כי תבא ע"פ הגדתי היום לה' אלקיך. ויתכן שיהי' לשון והגדתי מענין המשכה מלשון ופי יגיד תהלתך כי המתפלל ממשיך הכח וכתיב הוא תהלתך והוא אלקיך כו' עכ"ל. נשמע פי' ופי יגיד תהלתך לשון המשכה הוא כמו נהר דינור דנגיד ונפיק. והיינו ההמשכה שבחי' הוא תהלתך כו'. ועמ"ש ע"פ תהלה לדוד. ובפרדס ערך תהלה כי תהלה אמיתית הוא הכתר כו' ומלכות תהלה בסוד אני ואין נעוץ סופן בתחלתן עכ"ל. וזהו ותהלתי אחטם לך. ועמ"ש ע"פ כן אד' הוי' יצמיח צדקה ותהלה שם פי' תהלה בבינה והכל א' כי התגלות הכתר בבינה. וע' זח"א ויחי דרל"ד ע"ב בענין ואגידה. ומ"ש ע"פ והמן כזרע גד הוא ומ"ש ע"פ מגיד מראשית אחרית ג"כ לשון המשכה. ואליהו ארז"ל מזרע שבט גד הוא. וא"כ שיעור הפסוק אד' שפתי תפתח ע"ד* ועתה יגדל נא כח אד' וזהו ע"י סמיכת גאולה לתפלה. ועי"ז ופי יגיד תהלתך. בחי' אד' הוי' יצמיח צדקה ותהלה כו':
(ז) מהרמ"א בתלים פי' אד' שפתי תפתח ע"ד ר' חיא ובניו אמר משיח הרוח נשיב זיקא מוריד הגשם אתה מיטרא פ"ז דב"מ דפ"ה ע"ב לפי שהן דוגמתן של אבות בעוה"ז ע"ש. ועמ"ש ע"פ מארז"ל יפה שיחתן של עבדי בתי אבות מתורתן של בנים כו'. ע"ד דבר גדול מעשה מרכבה ודבר קטן הויות דאביי ורבא. ור"ל דבר קטן זעיר אנפין ודבר גדול א"א. זה נמשך ע"י והחיות נושאות כו' וכ"ש האבות שהן הן מרכבתא עילאה לכן יפה שיחתן וכמו שערות י"ג ת"ד גבוה מעצמיות חו"ב וחו"ג כו' וזהו מתורתן של בנים ששרשם ממוחין דז"א. ור' חייא דוגמת יעקב בחיר שבאבות יהודה וחזקי' כמו מיכאל וגבריאל בב"ב דף ע"ה א' ומיכאל וגבריאל הן כענין אברהם ויצחק. לכן אמר משיב הרוח נשיב זיקא כו'. ועד"ז אנו מבקשים קודם שמו"ע אד' שפתי תפתח באתעדל"ע מלמעלה להיות יפה שיחתן כו'. וע' בלק"ת בד"ה על כן יאמרו המושלים בואו חשבון בענין תבנה ותכונן עיר סיחון לשון כאשר יפרש השוחה לשחות ל' הטיה וזהו ענין צלותא לשון אצלי ודוך. והטי' זו זהו אד' מל' דאצילות שפתי תפתח ע"י שנעשית עתיק לבריאה. ע"ד מלך יחיד בביאור כי אתה נרי. ועי"ז ופי יגיד תהלתך כנ"ל. וע' בלק"ת בשה"ש בד"ה ששים המה מלכות דרוש הראשון בהביאור בענין אחת היא יונתי חסידים הראשונים היו שוהין בתפלתן ואחת היא יונתי זהו ענין אחד הי' אברהם כו':
יט זבחי אלקים רוח נשברה. פ"ק דסוטה דף ה' ע"ב כמה גדולים נמוכי הרוח (עמ"ש ע"פ לשארית נחלתו כו' והוא א' מג' מדות של תלמידי א"א ע"ה רוח נמוכה כו') לפני הקב"ה כו' כאלו הקריב כל הקרבנות כולם שנאמר זבחי אלקים רוח נשברה וכו' וכ"ה פ"ו דסנהדרין דמ"ג ע"ב ושם פי' מהרש"א דמי שהקריב עולה שכר עולה בידו ואם עשה עבירה שחייב עליה חטאת ואשם אין מתכפר לו אבל רוח נשברה דהיינו ששב בכל לבו ורוחו מקרי זבחי אלקים (ר"ל זבחי לשון רבים) דעולה לו גם בשביל חטאת ואשם כו' ואמר עוד שאין תפלתו נמאסת ע"פ המדרש פ' צו פ"ז אבל הקב"ה כלי תשמישו שבורים שנאמר קרוב הוי' לנשברי לב כו' זבחי אלקים רוח נשברה כו' עכ"ד
יובא מ: chabadlibrary · ספריית ליובאוויטש · free-to-read · במקור
הצעת תיקוןנשלח לבדיקה
דיווח על בעיהבלי חשבון
הטמעה באתר אחר
על הדף
פרטים
- חיבור
- יהל אור על תהלים
- כרך
- יהל אור
- מזהה
- rh-5hrdrwa0
עותקים
פעילות אחרונה
עוד לא הוצע כאן תיקון ולא דווחה בעיה.