שמג

ושמתי כדכד פליגי בה תרין מלאכין גבריאל אומר ישפה שהוא ענין ההעלאה מלמטה למעלה כו' וכעין זה פי' הרמ"ז וכזה מבואר בזהר ר"פ ואתחנן דר"ס ע"א ובמק"מ והרמ"ז שם. ועד"ז פי' גלי הים המתעוררים ע"י הרוח. שע"י ה"ג דבינה המאירים במל' נתהווה התשוקה הגדולה ליכלל למעלה. וזהו"ע בשו"א גליו כו') והקשה בבה"ז דהא כתיב למען יזמרך כבוד ולא ידום. דקאי על המל' שבתמידות היא בבחי' זמרה לעלות למעלה וא"כ מהו התחדשות ענין גלי הים דמשמע שזהו רק לפרקים. התירוץ י"ל ע"ד מ"ש בד"ה ראה ריח בני ההפרש בין בארה של מרים לבאר חפרוה שהעלאת מ"ן לא"פ הוא בתמידיות והעלאת מ"ן לאו"מ צ"ל סיוע מלמעלה וזהו כענין בכל לבבך ובכל מאדך. ע' ד"ה שמאלו תחת לראשי. דשמאלו ר"ל ה"ג דאימא עי"ז תחת לראשי בחי' ראש של הנשמה ומזלי' שזהו בכל מאדך וכענן האהבה הנז' בסש"ב פ"נ. ועוי"ל בענין גלי הים שלפי שנאמר יהי רקיע ויהי מבדיל כו' וא"כ הים הוא מבחי' מים תחתונים שע"י הרקיע הובדלו וירשו למטה וע"כ בשוא גליו לבחי' מים עליונים. וביאור הענין עפמ"ש במ"א דים וארץ שהן עלמא דאתכסייא ועלמא דאתגלייא זהו כמשל אותיות המחשבה ואותיות הדבור והן בריאה ויצירה שלכן נאמר יוצר אור ובורא חשך ע' בד"ה מי מנה עפר יעקב. והנה הרקיע המבדיל זהו הפרסא המפסקת בין אצילות לבריאה. וע"כ אף שלגבי יצירה נק' הבריאה חשך לשבח שאינו מושג כמו המחשבה לגבי הדבור אבל לגבי אצילת נק' בריאה חשך ממש. כן נת' במ"א. וקרוב לזה מבואר ג"כ בלק"ת בשה"ש בד"ה הנה ענין מדלג ספ"ב דמ"ג ע"א. וע"כ גלי הים מתרוממים שרצונם להתעלות מבריאה לאצילות ששם בחי' מים עליונים אשר מעל לרקיע והפרסא כו'. וזשארז"ל ריש פתיחתא דאיכא ע"פ צהלי קולך בת גלים מה גלים האלו מסויימים בים כך אבותיהם מסויימים בעולם עכ"ל. ואפ"ל דגלי הים הם המרכבה דבריאה. ע"ד שרפים עומדים ממעל לו. וכמ"ש הפי' בלק"ת בד"ה ונקדשתי בתוך בנ"י. וכיון שהם ממעל לשם אד' שבבריאה זהו כענין גלי הים וכך אבותיהם כי האבות הן הן המרכבה. או י"ל גלי הים הם שנים עשר בקר שהים עומד עליםה כו'. וזהו פי' המד"ר שמתחלה לא הי' עולה קלוסו של הקב"ה אלא מן המים. בחי' בשוא גליו שאומרים קדוש כו'. וזהו אתה מושל בגאות הים בשוא גליו אתה תשבחם. גאות גימט' קדוש. שהים מתרומם ליכלל בבחי' קדוש כו'. שזהו ענין השרפים שאומרים קדוש כו'. ובמא"א ג' סעי' ג' פי' גאות הים נק' נימין דאריך שיוצאין ממו"ס ים החכמה ולפי שמו"ס בה גבורה דעתיק נקרא גלי הים עכ"ל. ואפ"ל שתשוקת גלי הים דבריאה הנ"ל לעלות ולהכלל בים החכמה דמו"ס שהוא המים אשר מעל השמים כמ"ש בזהר ס"פ פינחס דרנ"ח סע"א. ומה שנק' במד"ר דיורים אלמים והיו משכימין ושואלין בשלומו של מלך ברמיזא ובאצבע ובמנוולין פירש"י והערוך בסודרין שעל ראשם שמסירין אותם מראשם מפני כבוד המלך כמנהג ארץ יון עכ"ל. י"ל כי הלא ד' מדרגות דצח"ס הם כנגד ד' עולמות אבי"ע ולכן האדם שהוא מדבר נאמר עליו חביב אדם שנברא בצלם אלקים כו' משא"כ עולם הבריאה זהו נגד בחי' חי שאינו מדבר. שהרי אפי' חיות המרכבה נק' בשם חי שאינו מדבר פני אריה פני שור. וכמ"ש מזה בת"א בביאור ע"פ ואלה המשפטים. וז"ל עולם הכסא הוא עולם הבריאה ששם הוא בחי' בהמה פני אריה כו' מחנה מיכאל כאריה ישאג שלגבי מעלה היינו לגבי אצילות נחשב בלי דעת הגם שלגבי מטה נחשב הדעת גדול ואדם שבמרכבה הוא הדעת שמלובש בבריאה וזהו אדם ובהמה תושיע ה' אבל אדם דאצילות הוא אדמה לעליון כו' עכ"ל לענינינו. ולשון כאריה ישאג היינו שאין לו בחי'

ספריית ליובאוויטש · chabadlibrary.org