תעה

של שבע נימין. ולפעמים משמע שהם שבע לבד המל' והם מאירים במל' הנק' בת שבע. והיינו כשמתחיל ההמשכה מהבינה כו' וזהו כענין ז' ימי המלואים ואח"כ ויהי ביום השמיני זהו מל'. ועד"ז ז' ימי החג ואח"כ ביום השמיני עצרת זהו מל'. ואזי הוא שלימות יותר מעין כנור של שמונה נימין. וענין מילה שנתנה בשמיני. וענין שמונה בגדים של כה"ג כו'. ואפ"ל זהו בחי' ז"ה חיבור ז' בחי' העליונים מהבינה עד יסוד שנמשכים בה"א תתאה וכמ"ש לקמן:

(ג) ולבאר הדברים יובן ע"פ מש"ר בד"ה ועבדתם את הוי' אלקיכם. דרוש פ' עקב תקס"ח. למה נק' התפלה עבודה. הנה כתיב ואני תפלה. כי תפלה ל' התחברות כמו נפתולי אלקים נפתלתי. והענין הוא למעלה בחי' התחברות אוא"ס ב"ה בנאצלים ונבראים ע"ד יחיד חי העולמים מלך. והיינו כמ"ש בהביאור ע"פ כי אתה נרי בענין ארוממך אלקי המלך שיש בזה ב' פירושים. האחד מלמעלה למטה הרוממות שלמעלה יומשך למטה וזהו יחיד חי העולמים מלך פי' יחיד היינו בחי' עצמות אור א"ס שלפני הצמצום הראשון הנק' בע"ח חלל ומקום פנוי כו'. שהוא לבדו יחיד ומיוחד. ואח"כ נמשך למטה וזהו יחיד חי העולמים כולם והמשכה זו היא בבחי' מלך היינו שנמשך מאור א"ס דרך קו וחוט עד בחי' מל' דאצילות שנק' מלך על עם נפרד. דהיינו לברוא יש מאין ריבוא רבבות עלמין כו'. והנה נעוץ תחלתן בסופן כי סוף מעשה עלה במחשבה תחלה וע"כ נמשו ההמשכות מבחי' יחיד בבחי' מלך והיינו ע"י חי העולמים שהוא הקו וחוט כו'. וזהו ארוממך אלקי המלך מלמעלה למטה. וכמ"כ אח"כ רוממות המל' מלמטה למעלה בחי' מלך יחיד חי העולמים כו'. והנה כדי שיתחבר אור א"ס בבחי' הקו להאיר בבחי' המל' זהו ענין התפלה שהוא לשון יחוד וחיבור. ולכך נק' התפלה סולם מוצב ארצה וראשו מגיע השמימה. ע' מענין סולם בזהר ר"פ ויצא. ובהרמ"ז שם. וכן במד"ר שם. דהיינו עד"מ השמים הם מקיפים כך הסולם מגיע השמימה בבחי' סוכ"ע בחי' יחיד כי הוא במקום קרבנות שהוא בחי' ריח להיות ניחוח להוי' היינו חי העולמים מלך כו'. וזהו ואני תפלה. אני הוא בחי' מל' כנ"י. ובמשנה ס"פ שמונה שרצים ר"ש אומר כ"י כו'. וענין ואני תפלה היינו התחברות בחי' מל' באוא"ס ממש ע"י הקו וחוט כו'. וסולם זה ועליה זו היינו ע"י ההתבוננות איך מלכותך מכ"ע כו' ועי"ז תדבק נפשו בבחי' ובו תדבקון. ומעורר כן מלמעלה כמ"ש כאשר ידבק האזור אל מתני איש כו' ובמד"ר וישלח פרשה פ' בדביקה שנאמר ואתם הדבקים כו'. וזהו ג"כ אם אני כאן הכל כאן כו'. ופי' דביקה זו מלמעלה למטה כי בחי' מל' היינו רק שם והארה ולא מהותו ועצמותו ממש. כי מה שהקב"ה מחיה עולמות אינו כדמיון הנשמה שמתלבשת בגוף כי הוא קדוש ומובדל רק הארה לבד הוא בחי' ממכ"ע כמ"ש בלק"ת בד"ה ה' לי בעוזרי. ואותה ההארה היא נק' בחי' מל' עד"מ המלוכה שהיא רק קריאת שם כו' והוא ענין ה' אחרונה דשם הוי' שעז"נ בהבראם בה' בראם. ובאמת גם ושמך קדוש רק הארה דהארה כו' בת"א פ'וארא בד"ה לכן אמור לבנ"י. וזהו שבע ביום הללתיך להמשיך הוא"ו הקו מאוא"ס להאיר במל' וזהו ובשמו תשבע והוא"ו זהו ת"ת שבו מאיר הקו וע"כ נק' אות אמת. ואם מתחיל מהבינה זהו בחי' גבוה יותר וה"ס הוא"ו כשיש יו"ד בראשו או בעטרה שעטרה לו אמו זח"ב ר"פ וארא. ואפ"ל כי בחי' יחוד זה נקרא זה ר"ל הזיי"ן מתחבר בה"א והוא גבוה מבחי' ו"ה כי ז' זהו יסוד כשמתקבל מהבינה בחי' יום השביעי. ע' פרד"ס שער האותיות אות זיי"ן ובמג"ד אות זיי"ן. כי זיי"ן לשון עדי וכתר. וענין ז' קולות ז' ברכות שמברכין את הכלה זח"ב קס"ט:

שבע ביום הללתיך. נת' במ"ש על הזש"ב פ"א ומשביעין אותו תהי צדיק*:

ספריית ליובאוויטש · chabadlibrary.org