סח
רלח
טריפות שנמסרו לו למשה בסיני שהם היפך רכב אלקים כו' וגם טריפה אינה חיה היפך מבחי' ח"י עלמין כו' עכ"ה) דכליל עשר ספירן דאתלבש בט"ט מן מט"ט. ואתמר בי' והיו לטטפות בין עיניך עכ"ל. וע' בת"א פ' יתרו בד"ה אלפי שנאן. ובזח"ג שם דף רמ"ז ע"א מאי כבר פי' שהוא כח"ב רכב לעלת העילות והם נמשכים בבחי' נהר שהוא בינה ונמשך לצדיק יסוד והוא בחי' ח"י עלמין כו'. ועיין בפרד"ס שער המכריעין פ"ה ובערך כבר ובערך נהר. ושם פי' דגם במט"ט שייך פי' נהר כבר. וכ"ה בת"ז ד"ד ע"א. ופי' זה א"ש יותר לפמ"ש במד"ר פ' בראשית פט"ז כבר שמימיו כלין כו' וזהו ע"ד המבואר בזהר תרומה דקס"ו סע"ב בזמנא דגלותא כתיב אזלו מים מני ים ונהר יחרב ויבש וזהו ואני בתוך הגולה על נהר כר. אבל בזמן העליה כתיב רכב אלקים רבותיים כו' והנה שייכות רכב אלקים למ"ת י"ל כי דבר גדול הוא מעשה מרכבה ופי' שנוגע להמשכת הכתר שנק' אריך משא"כ דבר קטן זעיר. וכן בהבראם בה' בראם הוא ה' זעירא. ולכן מעשה מרכבה גבוה ממע"ב כי מע"ב עדיין אין בזה רק בריאת העולמות גם אצילות ע"ס ונק' יחוד חיצוני דאו"א אין ויש. אבל מ"ת יחוד פנימי. וזהו ענין מעשה מרכבה שצ"ל העלאת מ"ן מחיות המרכבה ועי"ז ההמשכת מ"ד. וגם עצם היחוד נק' רכב ע"ד לא יחבול רחים ורכב וע' זח"ב תרומה קס"ה ע"פ סולו לרוכב בערבות. ולכן במ"ת נאמר אנכי הוי' אלקיך אשר הוצאתיך מאמ"צ ומדוע לא נאמר בורא שמים וארץ אלא ע"ד שמעשה מרכבה גבוה ממע"ב וזהו ענין אשר הוצאתיך מאמ"צ שתהי' בבחי' מרכבה כמו רכב אלקים כו' אד' בם. וזהו ענין אנכי הוי' אלקיך כדלקמן סעי' ח':
(ו) בת"ז בהקדמה דף ד' סע"א על נהר כבר מאי כבר דא מט"ט רכב לעמודא דאמצעיתא. וירכב על כרוב ויעף כו' ומסטרא דצדיק ח"י עלמין הוא כליל י"ח כו' והיינו רכב אלהים כו' י"ח אלפי דנחתי עם מט"ט לקבלא י"ח ברכאן דצלותא דישראל דסלקא לון קמי קוב"ה בח"י עלמין צדיק כו' ועמ"ש בת"א פ' מקץ בד"ה מזוזה מימין בענין מט"ט קושר כתרים כו' וע"ש בת"ז בפירוש הכס"מ פי' ע"ד שפירש רבינו ז"ל בביאור ע"פ יביאו לבוש מל':
(ז) תיקון כח דע"ג ע"ב רכב דילי' מט"ט עלי' אתמר רכב אלקים כו' מאי שנאן שור נשר אריה אדם כי':
(ח) בילקוט פ' יתרו ד"פ ע"ג רמז רפ"ו ע"פ אנכי הוי' אלקיך אלפי שנאן. הנאין ומשובחים. י"ל כענין ואשר משרתיו. שהם משובחים מבחי' יוצר משרתים. גם עיין זח"א די"ח ע"ב יש כמה מדרגות במלאכים. עו"ש אלפי שנאן כד"א שאנן מואב מנעוריו ירמי' מ"ח וע' זח"ג נשא קל"ז סע"א ספי' נוה שאנן. ויש להעיר מענין מלאכי שלום:
עו"ש ושמו של הקב"ה משותף בשמו של מלאך. מיכאל גבריאל רפאל. אד' בם אדנותו בהם ואל תאמר בהם בלבד אלא אף בשעה שבא ליתן תורתו בלשון הזה נתנה ופתח בו אנכי הוי' אלקיך. וענין אדנותו בהם י"ל עפמ"ש בת"א פ' תשא בד"ה שמאלו תחת לראשי. שהם אינן תופסים מקום לפני חיות אלקות השורה בתוכם כו' ולכן כתיב בהגר ותקרא שם ה' הדובר אליך והוא המלאך שדיבר עמה כו' והיינו לפי שאינן תופסים מקום נגד חיות אלקות המדבר בהם כו' ע"ש. וזהו ע"ד שפירש בבה"ז פ' בשלח על המאמר דמ"ח בד"ה עוד י"ל מאמר הנ"ל באופן אחר בענין ברואים שבים שהם מובלעים במים והיו לאחדים כמ"כ המלאכים כו' הם מובלעים בכח אלקי השופע אליהם כו'. ועפ"ז מובן מה שיוכל המלאך לומר על עצמו שם ה' כו' מפני גודל עוצם ביטולו
יובא מ: chabadlibrary · ספריית ליובאוויטש · free-to-read · במקור
הצעת תיקוןנשלח לבדיקה
דיווח על בעיהבלי חשבון
הטמעה באתר אחר
על הדף
פרטים
- חיבור
- יהל אור על תהלים
- כרך
- יהל אור
- מזהה
- rh-nqnebjts
עותקים
פעילות אחרונה
עוד לא הוצע כאן תיקון ולא דווחה בעיה.