קד
שצז
והיכן גנזו בתורה והוא פנימית יסוד אבא כמ"ש הרמ"ז פ' בהעלותך. וע' מזה בסדור בד"ה ועשו להם ציצית על כנפי בגדיהם:
עוטה אור כשלמה. זח"א בראשית דל"א סע"ב עד יהיב מסוה על אנפוי כו' הה"ד עוטה אור כשלמה. ועיין מזה בסה"מ סי' ק"כ. ובזח"ג פ' שלח קס"א א' מענין מסוה. ופי' בעמה"מ שזהו ע"ד שבאצילות עצמו בין אבא הנק' אצילות שבאצילות ובין בינה הנק' בריאה שבאצילות יש כמו פרסא כו'. ובמא"א מ"ם קי"ג מסוה יסוד דאימא מכסה על יסוד דאבא כו'. ועמ"ש ע"פ ודם עבים סותה בד"ה אסרי לגפן. וא"כ כמ"כ עוטה אור כשלמה הוא אור א"ס המלובש בחכמה שמאיר ע"י הבינה שהיא השלמה וכמו המסוה. וכמ"ש בלק"ת בשה"ש בד"ה ששים המה מלכות דרוש הראשון ספ"ג בשם הע"ח שמ"ז פ"ג דכל עיקר ענין המסך שבין אצילות לבריאה זהו"ע שהבינה דאצילות מלבשת התלבשות גמור להחכ' והוא בחי' מסך מבדיל בין אור א"ס וחכמה אל בריאה כו' וזהו ענין והבדילה הפרכת לכם בין הקדש ובין קדה"ק כך הוא ענין עוה אור כשלמה. וע' מענין והבדילה הפרכת לכם בסדור בדרושי המילה בד"ה אני הנה בריתי אתך:
(ב) פ' לך ד"צ ע"א אסתכל באור קדמאה ואתעטף ביה וברא ביה שמים הה"ד עוטה אור כשלמה ואח"כ נוטה שמים כיריעה. ובסה"מ סי' קמ"ו אור קדמאה הוא חכמה וברא ביה שמים ו"ק דז"א. ולפ"ז משמע דהאור הוא חכמה הוא לבוש לאור א"ס כשלמה וזהו ע"ד שחכמה נק' כבוד עילאה וכבוד היינו לבוש נמצא לפ"ז האור הוא השלמה כו':
(ג) פ' תולדות דקמ"ב ב' וירח את ריח בגדיו כו' כד"א עוטה אור כשלמה. ופי' בז"ח הספירות הם לבושיו של הקב"ה שמתלבש בהם וכשנכנס יעקב נכנסו עמו ריח כל הספירות שהם מלבושיו של הקב"ה והריח יעקב ריח בגדיו של הקב"ה:
(ד) פ' בא דל"ט ע"ב כעין הנזכר בפ' לך ד"צ ופי' המק"מ הבינה נתעטפה באור שהוא החסד ואז נוטה שמים שהוא ז"א כיריעה ועיין בזהר ויגש דר"ה סע"ב בפי' בורא השמים ונוטיהם דהפי' המשכת המוחין תמיד בז"א כעין מש"ש דר"ז ע"א בענין ושמים לא זכו בעיניו כו' ובפי' ונוטיהם פי' הרמ"ז שר"ל פושט התפשטותם כו' הוא גדלותו שנעשה לפי הזמנים שבתות ויו"ט עכ"ל ועיין בה"ז שם. ו בישעי' מ"ם כ"ב הנוטה כדוק שמים וימתחם כאהל לשבת וע' ת"י שם. ובגמרא פ"ב דחגיגה י"ב ב' שזהו רקיע וילון שאינו משמש כלום רק כיריעה כו'. וע' במא"א אות וא"ו ס"ה מענין וילון ובזח"ב דף יו"ד ובפ' פינחס דרל"ט ודף רל"ו שפירשו על מל'. ועוי"ל פי' נוטה ע"ד הנני נוטה אליה כנהר שלום בישעי' סי' ס"ו י"ב וכך נוטה שמים שיהיו מקיפים לארץ וישפיעו אליה כמ"ש אני אנה את השמים והם יענו את הארץ. וגם ע"ד רקיע כעין הקרח הנורא נטוי על ראשיהם ובעה"ק ח"ד פי"ו פי' נטוי על ראשיהם להשפיע להם ולתת להם חיים כו' כי האם רובצת על הבנים כו':
(ה) זח"ב תרומה קס"ד ב' פי' ג"כ הפסוק עוטה אור כשלמה ע"ד שפירש פ' לך. ופי' נוטה שמים ת"ת דז"א כיריעה הוא אות וא"ו והיינו שהוא"א זהו המשכה ע"ד הנני נוטה אליה כנהר שלום ושם פי' ואת המשכן תעשה עשר יריעות ע"ס דבריאה או ע"ס דז"א:
יובא מ: chabadlibrary · ספריית ליובאוויטש · free-to-read · במקור
הצעת תיקוןנשלח לבדיקה
דיווח על בעיהבלי חשבון
הטמעה באתר אחר
על הדף
פרטים
- חיבור
- יהל אור על תהלים
- כרך
- יהל אור
- מזהה
- rh-g1572jzr
עותקים
פעילות אחרונה
עוד לא הוצע כאן תיקון ולא דווחה בעיה.