קד
שצב
לנטוע שמים. ומ"ש ע"פ השמים מספירם מנהרין ומנצלין זח"ב תרומה קל"ז. וזהו תנה הודך על השמים. וע"ד ישמחו השמים ר"ת י"ה. ועמ"ש בפי' מי יעלה לנו השמימה ר"ת מילה כו':
(ז) במד"ר בשה"ש בסופו סד"ה כרם הי' לשלמה תנה הודך אין כתיב כאן אלא אשר תנה הודך. אישורך הוא (י"ל כתר) הודך הוא (בינה) כבודך הוא (חכמה) שתהא תורתך בשמים כו'. ועמש"ל ס"ה בפי' אשר בשם הזהר פ' אחרי דס"ה ע"ב. וזהו ודאי כוונת המדרש שעמד על תיבת אשר ושם מבואר דפי' הודך אינה התורה לבד כדמשמע לכאורה בגמרא פ"ט דשבת. שהרי העלה דאע"פ שנתן התורה בארץ עכ"ז אני דר בעליונים דהיינו מ"ש כסה שמים הודו. אלא פי' הודך זהו האור שמלובש בהתורה כן משמע במ"כ גבי הודך הוד שלך הוא בתורה וכמארז"ל המאור שבה מחזירן למוטב. אך לסוף מסיק המד"ר שם ודכיון שהתורה ניתנה למטה כמ"כ השרה שכינתו הנק' הודך ג"כ למטה דוקא וכמ"ש הודו על ארץ ושמים. קודם על הארץ ואח"כ על השמים עכ"פ למדנו מהמד"ר דפי' הודך זהו השראת שכינתו ונק' אני דר כו' ע"ד ויקחו לי תרומה כנ"ל ססעי' ה' וכן ת"י אשר תנה הודך דיהתא זיוך עיל מן שמיא. והנה האבות נק' זיותני עולם פ"ק דר"ה דף י"א:
בביאור ע"פ מה יפו מעמיך בנעלים דחורף תקס"ג פי' הוד והדר לבשת הדר תפארת שבחכ' כלול מכה גוונין והוא ענין יאר ה' פניו שנק' תרין תפוחין וא"כ הוד י"ל בינה דעתיק כו'. ועכ"פ הדר זהו ענין מ"ש במ"א ע"פ מארז"ל ומראה לו פנים כו' ובד"ה תורה צוה דתקס"ז פי' שלבושים אלו נמשכים ע"י המצות והם יופי המלך כשלובש בגדי הוד מלכות כו' וע"ז בקשו המלאכים תנה הודך כו'. ולפמש"ל הוד בינה והדר יסוד. א"כ מ"ש אח"כ עוטה אור כשלמה י"ל זהו בחי' מלכות שנק' שלמה כמ"ש במד"ר נשמא ס"פ ט' ע"פ על שה של שלמה. שה אלו ישראל שלמה שהמליכוהו אותו עליהם כמ"ד שמלה לכה קצין תהי' לנו כו':
בילקוט פ' הברכה דף שי"ב ע"א ע"פ בכור שורו הדר לו ניתן ההוד למשה וההדר ליהושע שנאמר בכור שורו הדר לו שאלמלא ניתן ההוד ליהושע אין לי העולם יכול לעמוד בו עכ"ל. וא"ש לפמש"ל דהוד זהו בינה ומשה זכה לבינה והיינו כי משה בריח התיכון כמ"ש במד"ר פ' קריח דף ע"ר ע"א מה הבריח אינו זז כך משה שנאמר והבריח התיכון מבריח מן הקצה אל הקצה. ובריח התיכון זהו ת"ת מבריח מן הקצה אימא. עד הקצה מל'. כ"כ במא"א אות בי"ת סנ"ד. א"כ זכה להוד שהיא אימא. וזהו כענין הנזכר ברע"מ ר"פ כי תשא דא וא"ו ממוצע בין שני ההי"ן. ויש לפרש פי' שמבריח מן הקה אל הקצה שאותו הגילוי שיש למעלה בבחי' ה' עילאה שבה התגלות עתיק יומשך גילוי זה למטה ממש ע"ד שנתבא סד"ה כי ההרים ימושו בפי' ובריח שלומי לא תמוט כו' וסד"ה להבין מ"ש ביום השמע"צ תהי' לכם בענין והוא כחתן כו' ישיש כגבור כו'. ועמ"ש בד"ה ואתחנן בענין בקשת משה ליכנס לארץ. וזהו שזכה להוד להמשיך גילוי אוא"ס אשר בה"א עילאה. ולכן על ידו יניתן חמשה חומשי תורה סוד ה' עילאה. משא"כ יהושע לא ניתן לו ההוד בעצמו כ"א הדר. ע"ד הדר כבוד הודך. שאור הבינה מתלבש תחלה בז"א בבחי' ציור אדם ועי"ז דוקא יוכל לימשך למטה שיהי' בחי' לב האדם לאדם וכמ"ש ע"פ משכני בפי' בחבלי אדם אמשכם כו' כדי שיוכלו לקבל כו'. ועמ"ש ע"פ ועשית שנים כרובים עוד צמצום בבחי' אנפי זוטרי. כדי שיוכלו לקבל. וכמ"ש במד"ר פ' בראשית פ"ד גבי הבא לי מראות כו' מי שאמר והי' העולה אעכ"ו. ולכן נמשך מבחי' הוד דבינה בבחי' הדר ז"א ואזי יוכל לימשך למקור דבי"ע וזהו"ע
יובא מ: chabadlibrary · ספריית ליובאוויטש · free-to-read · במקור
הצעת תיקוןנשלח לבדיקה
דיווח על בעיהבלי חשבון
הטמעה באתר אחר
על הדף
פרטים
- חיבור
- יהל אור על תהלים
- כרך
- יהל אור
- מזהה
- rh-gfw89593
עותקים
פעילות אחרונה
עוד לא הוצע כאן תיקון ולא דווחה בעיה.