תב

למטה מהדעת של השמש. עכ"ה) שאין לו ג"כ הילוך קבוע כי ההדרגה הוא בא מן הראשית והסוף אבל הרצון הוא בחי' אין ואין לו ראשית דבר מה להתפס שיתכן בו ההילוך מראשו לסופו בסדר המדרגות (הג"ה. י"ל כמ"ש מבלי אשר לא ימצא האדם את המעשה אשר עשה האלקים מראש עד סוף וכמו בחי' עגולים שאין בו ראש וסוף כו' וע' בד"ה אתם נצבים ובד"ה והי' מספר בנ"י עכ"ה) ולכן השמש דוקא ידע מבואו בחי' יסוד סיומא דגופא מראשית דחכמה כידוע (הג"ה עיין זהר ויקרא דף ה' ור"פ שמות שהברית נק' שמש עכ"ה) אבל הירח שרשה תחלה של מחשבה שהוא בחי' אריך הנק' ג"כ חשך וצמצום לא ידע מבואו דאתחשיך לגמרי קמי' עלת העילות (הג"ה. וזהו החשך ישת חשך סתרו שלמעלה מבחי' אור השמש כו' וע"ד ל"ת ומ"ע. שהמ"ע בבחי' ו"ה יש כלי להאור כו' אבל הל"ת שרשן גבוה יותר שם לא שייך השגה כלל כמ"ש בביאור דאלה פקודי המשכן. ול"ת ג"כ במל' הרי שורש המל' בכתר וירח מלשון ריח כו'. והנה פני משה כפני חמה בחי' דעת וארז"ל ע"פ וא ידע איש את קבורתו אפילו משה עצמו הנק' איש לא ידע היכן הוא קבור לפי שבחייו לא השיג שער החמשים וגדולים צדיקים כו' אז זכה לשער החמשים והוא ענין קבורתו ושער החמשים נק' נתיב לא ידעו עיט שהוא למעלה מהדעת שהוא בחי' כתר לכן גם משה עצמו ינו יודע כו'. ועד"ז יובן ענין הנ"ל שבבחי' חכמה יסוד אבא זהו ענין שמש ידע מבואו משא"כ למעלה מהחכמה שם הוא חשך כו'. ודוגמת זה יוצר אור ובורא חשך שביצירה לפי ששם מאיר רק ו"ק דאצילות ע"כ הוא אור לא כן בבריאה ששם מאיר חב"ד ובבחי' זו א"א להשיג כי חב"ד הוא למעלה מעלה מחג"ת לכן בבחי' זו הוא חשך כו' שא"א להשיג חב"ד של א"ס ב"ה רק מעט מזעיר כו'. ולמדנו מזה שע"י שהצדיקים נק' ע"ש הלבנה יתעלו בבחי' שלמעלה מהחכמה והדת וזהו לא ידעתי נפשי שמתני כו':

(ז) עפ"ז יש לפרש מ"ש אם לא תדעי לך היפה בנשים. ר"ל כי היפה בנשים היא בחי' מל'. וכן אמרו כי מלכותו בגימטריא היפה בנשים. והיא בבח'י אם לא תדעי לך. כי שמש שהוא ז"א ידע מבואו משא"כ בחי' מל' שהיא ירח לא ידע מבואו. ובספר נשמת דוד פי' אם לא תדעי. היינו העדר הזווג הנק' בשם והאדם ידע את חוה. ונקרא ומלאה הארץ דעה. וזהו אזלו מים מני ים ונהר יחרב ויבש. וזהו אותותינו לא ראינו ואין אתנו יודע עד מה בחי' אם לא תדעי כו'. ועמש"ל בהג"ה ס"ו בענין ואל אישך תשוקתך. צאי לך בעקבי הצאן:

כא הכפירים שואגים לטרף ולבקש מאל אכלם. יש כפירים בקדושה כמ"ש וצדיקים ככפיר יבטח. במשלי רסי' כ"ח. ואפ"ל ג"כ כמ"כ בפי' קול שאגת כפירים בזכרי' סי' י"א ג' לפמ"ש רש"י שם ורבותינו פירשו פתח לבנון כו' ע"ש: ויש כפירים ברשעים כמ"ש השיבה נפשי משואיהם מכפירים יחידתי בתלים סי' ל"ה י"ז. ועמ"ש אדמו"ר נ"ע ע"ז בד"ה ושמתי כדכד שכמו שיש בקדושה נר"נ חיה יחידה כמ"כ יש לעומ"ז בקליפות ובחי' יחידה הוא הרצון שלמעלה מהשכל ובחי' זו בקליפות נק' כפירים וכן מצינו ברבות יתרו פכ"ט בענין נ"נ שנק' אריה כו'. וע' בישעי' סי' ה' כ"ט. ירמי' סי' ב' ט"ו. סי' נ"א ל"ח. ועל בחי' שבקדושה פי' אדמו"ר נ"ע כפירים שהם אריות קטנים היינו בחי' יוצר משרתים כו' ושואגים לטרף רפ"ח ניצוצים עם הכולל גימט' טרף כנודע מענין ותתן טרף לביתה. ואפשר לחברו ללשון כפר שכערך הכפר לגבי עיר גדולה כמ"כ הכפירים לגבי האריה כו' ולכן נק' הכפרים בנות בתורה ס"פ מטות את קנת ואת בנותיה. ושאר דוכתי:

ספריית ליובאוויטש · chabadlibrary.org