קיט
תעא
אחרונות דילה הם לבדם שיורדים בבריאה כו' עכ"ל. ואפ"ל לפ"ז כי היינו פרצוף פנימי דמל' שהוא פנימיות הדבור עז"נ לעולם ה' דברך נצב:
צו לכל תכלה ראיתי קץ*. תלים סי' קי"ט נתבאר בד"ה ויכולו השמים שארז"ל במד"ר פ' בראשית ר"פ יו"ד. לכל תכלה היינו ויכולו השמים. וא"כ הפי' לכל תכלה סיום מע"ב היינו ויכולו השמים והארץ. ראיתי קץ שכמ"כ יש קץ וסוף לזמן עמידת העולם וכארז"ל שית אלפי שני הוי עלמא וחד חרוב. שזה הקץ נמשך משי"ב דהיינו לכל תכלה. ולפ"ז רחבה מצותך מאד ע"ד שאמר ר' יוחנן לר"ח בר אבא מכרתי דבר שנברא לששה ימים וקניתי דבר שניתן לארבעים יום שנאמר ויהי שם עם ה' ארבעים יום בשה"ש בפסוק מים רבים לא יוכלו. אך הרי מ' יום ג"כ יש להם תכלה. מ"מ רחבה עכ"פ מענין ויכולו השמים. וע' בעירובין דכ"א סע"א. אך עוי"ל כי ויכולו השמים נמשך מוימ"ב שהם המדות אבל מ' יום נמשך מג"ר חב"ד והדעת כלול מב' מוחין חו"ג. והנה בג"ר שורה עתיקא שהוא א"ס ממש משא"כ ו"ק נק' זעיר אנפין. גם מ' ר"ת מאד. ולכן התורה גם עכשיו אין לה קץ וגבול להפלפול להוציא דין מחודש. גם שבכל יום מברך נותן התורה לשון הוה. א"כ היא דבר שאין לה תכלה לכן אין לה קץ וסוף. ועמש"ש פי' רש"י ופי' הראב"ע שי"ל לכל תכלה וסוף יש קץ והתחלה. וע' באבן יחייא. ובת"א בד"ה הבאים ישרש פי' לכל תכלה לשון תשוקה וכלות הנפש כו':
קסד שבע ביום הללתיך. במשנה ספ"ק דברכות בשחר מברך שתים לפניה כו' ופירש"י כדאמר בירושלמי בברכות הללו ע"ש שבע ביום הללתיך תלים סי' קי"ט. ועיין מזה ג"כ במנחות פרק התכלת דמ"ג ע"ב. ובמד"ר ר"פ בהעלותך דף רס"ד א' ע"פ קח את הלוים. זהר ויצא דף קנ"ד ע"א. ח"ב תרומה דקנ"ח תחלת ע"א שזהו ענין לך ה' הגדולה והגבורה כו'. ח"ג פ' בהר דק"ח ע"ב ואיהי בת שבע מסטרא דאימא עילאה דאתמר בה שבע ביום הללתיך. שבע שמהן אינון אבגית"ץ ובהו מ"ב אתוון כו'. פ' פינחס דרנ"ה ע"א ע"פ בשבועותיכם דהיינו שבועות דביה מתן תורה ואתקרי חמשים יום לעומר וביה שבעה שבועות מסטריה דההוא דאתמר ביה שבע ביום הללתיך. ואיהי מל' כלה כלילא משבע ספירן. ת"ז כ"ד ב' בתיקון י"ג תיקון כ"א דנ"ג ע"א תיקון כ"ח דף ע"ד ב'. תי"ח תיקון ו' דקמ"ג ע"ב על אבן אחת שבעה עינים כו' ועלייהו אתמר שבע ביום הללתיך כו'. ילקוט ח"א רכ"ט ב' רס"ח ב' ח"ב פ"ט ד' צ"א ג' ק' ב'. יר"ק גלות י"ב בשם מ"ה שזהו ג"כ ענין וישתחוו ארצה שבע פעמים כו'. של"ה ר"פ ויצא דף רצ"א סע"א. ר"ח שעה"ק פ"ו דקמ"ב ע"א קודם ד"ה ובענין אם עטיפת ציצית בשם הספרי תפילין בראשיהם כו' ועליהם אמר דוד שבע ביום הללתיך כו' משל למלך ב"ו שאמר לאשתו הוי מתקשטת בכל מיני תכשיטין כדי שתהא רצויה לי. כך אמר הקב"ה לישראל הוו מצויינין במצות כו' עכ"ל. והיינו שאז נקראת ציון. ועמ"ש מזה בת"א פ' מקץ בד"ה רני ושמחי דרוש השני. ועמ"ש ע"פ והיה הנשאר בציון כו' וע"פ קדושים תהיו כו' משל לבני המדינה שעשו ג' עטרות למלך מה עשה המלך כו':
(ב) ועכ"פ המכוון מענין שבע ביום הללתיך זהו כדי לחבר המל' כנס"י לו"ק דז"א והוא ענין חיבור ה' תתאה דשם אל הוא"ו. ואז הם שבע ביום כו' וכמובן ממאמר הרע"מ פ' תרומה דקנ"ח ע"א שזהו ענין לך ה' הגדולה כו' כי כל כו' לך ה' הממלכה כו'. ואז נק' ממלכה. ע' זח"ג פ' צו דף ל"ד סע"ב וע"ש ג"כ בענין ז' ימי המלואים. ועיין מזה בזהר בראשית דל"ד סע"א שזהו ענין והיה אור הלבנה כאור החמה. ועיין מענין המשכת הוא"ו בה"א שזהו תכלית המכוון בזהר וירא דקט"ז סע"ב ודף קי"ז א' ב'. ושזהו ענין וזכרתי את בריתי יעקוב מלא וא"ו יעקוב כו'. ובפ' ויגש דר"י ע"א ע"פ והקל נשמע בית פרעה. וזהו ענין הנזכר במד"ר ר"פ בהעלותך שהי' הכנור
יובא מ: chabadlibrary · ספריית ליובאוויטש · free-to-read · במקור
הצעת תיקוןנשלח לבדיקה
דיווח על בעיהבלי חשבון
הטמעה באתר אחר
על הדף
פרטים
- חיבור
- יהל אור על תהלים
- כרך
- יהל אור
- מזהה
- rh-f80cbmxm
עותקים
פעילות אחרונה
עוד לא הוצע כאן תיקון ולא דווחה בעיה.