קמט
תקפה
דא"ס מתלבש במל' דאצילות וזהו ב' הפיות כי מלכות פה כו'. ועיין בהרמ"ז פ' בשלח שם שהאריך שהוא המשכת יחוד פנימי דאו"א ומאיר בחי' זו במל' הנקרא זיי"ן ועושה נסים נפלאים לישראל ודינין לעמלק. וזהו וחרב גימט' רי"ו שהוא שם ע"ב גימט' חסד ורי"ו גימט' גבורה. דהיינו ע"ד רוכב על עב קל נגוף ורפוא. ובמג"ד אות זיי"ן פי' זיי"ן בנצח שהוא שביעי מלמעלמ"ט ועמ"ש ע"פ והנצח זו ירושלים. גם פי' זיי"ן מלשון עדי ותכשיט. כי ולא שתו איש עדיו עליו. מתרגמינן גבר זיניה עלוהי. ועמ"ש מענין עדי וקישוט בפי' משכן העדות. וע' פרד"ס שער האותיות פ"י בענין זיי"ן שיש לפרש ג"כ שהיא מל' כשהיא א"ח עט"ב היא צורת זיי"ן שהיא יו"ד על וא"ו. וכן פי' בזהר תרומה קנ"ח ע"א. וא"כ היא ג"כ אשת חיל דכל זיונין בידא כדפי' בזהר פ' בשלח דנ"א א' ודנ"ה סע"ב. ועמ"ש בת"א פ' בשלח בד"ה אשירה להוי' בפי' ושמרו דרך הוי' לעשות צדקה ומשפט. ומ"ש סד"ה וכל בניך בענין אל תקרא בניך אלא בוניך שהמל' צ"ל בה דינין הנמשכים מחכמה לדחות הקליפות שסביב לה בבי"ע כו'. וכמ"ש ג"כ בת"א פ' בראשית בפי' מטבע ארוך פותח בברוך וחותם בברוך וזהו"ע החותם דנעילה כו' ע"ש בד"ה להבין ענין הברכות. וענין חרב לה' מלאה דם ע"ד וזיו נצחם על בגדי. וע' ביאור בשעה שהקדימו בפירוש לא תרצח:
קיצור ענין ישקני לשון זיון כמו נושקי קשת. ע"ד אז. נהירו דעתיקא שמאיר למל'. וזהו פיפיות. וזהו מנשיקות פיהו. וחרב רי"ו ע"ב. זיי"ן ל' עדי וקישוט זהו א"ח עט"ב משכן העדות. וענין צדקה ומשפט חותם בברוך:
(ה) עו"ש א"ר שמואל בר נחמן משלו ד"ת כזיין כו' עם מי שעמל בהן. אפ"ל שע"י ד"ת יוכל לנצח נה"ב בשעת תפלה שהיא שעת קרבא ע' בד"ה כי תצא למלחמה דרוה"ר בפי' ונתנו ה' אלקיך בידך ובד"ה בחדש השלישי בפי' שהתורה נק' עוז ותושיה ועיין במד"ר ר"פ משפטים ר"פ למ"ד דקמ"ה ד' ואמר כאן ואלה המשפטים והדברות באמצע משל למטרונה שהיתה מהלכת הזין (אנשי חיל עם כלי זיין) מכאן והזין מכאן והיא באמצע כך התורה כו'. נשמע זיי"ן הם משפטי התורה. ועמ"ש בת"א בד"ה המגביה לשבת בענין רב יהודא כולא תנויי בנזיקין הוה. שהוא כדי להפריד הקליפות. ועמ"ש מזה ע"פ והיה אמונת עתך חוסן ישועות. ישועות זה סדר נזיקין כי ענין הישועה להושיעו מן העומד עליו להצר לו כו' כמ"ש כי יעמוד לימין אביון להושיע משופטי נפשו כו':
(ו) עו"ש ר' חנא בר אחא מייתי ליה מהכא רוממות אל בגרונם וחרב פיפיות מה כו'. א"כ ב' הפיות הם המשכת החיים בעוה"ז ובעוה"ב. כי ברע"מ ר"פ שופטים שם הוי' נק' חרב וב' פיות הם ב' ההי"ן שהם בינה ומל'. והאריך בזה בפרדס ערך פה. ובמשה פה אל פה אדבר בו ע"י ב' הפיות. ויש לבאר ב' הפיות ע"ד אתוון רברבין ואתוון זעירין. והעו"ז מקבל מה"א תתאה. ועוה"ב היא ה' עילאה. ומעין זה ההפרש בין בית ראשון לבית שני עיין בלק"ת סד"ה יו"ט של ר"ה שחל להיות בשבת. וגם היחוד נק' ע"ש פה אכלה ומחתה פיה כו'. ראוה מדברת כו'. וע"ש בפרד"ס מזה. ובמא"א אות פ' סעי' ב'. וע' זח"ג בלק קפ"ח ב' בענין עומר התנופה. תנו פה כו'. ועמ"ש ע"פ לתת לו פי שנים:
(ז) עו"ש ר' יהודא ור' נחמי' ורבנן. הנה לריה"ו הפי' פיפיות היינו שהתורה נמשכה מפי הגבורה להיות פה האדם מדבר בו וכתיב ודברי אשר שמתי בפיך שדבר ה' ממש מלובש בדבור האדם לכן נק' פיפיות וזהו ישקני מנשיקות פיהו ממש. ולר' נחמיה פיפיות ב' פיות היינו תושב"כ היא נמשכה מה"א עילאה שהיא פה עילאה כנ"ל
יובא מ: chabadlibrary · ספריית ליובאוויטש · free-to-read · במקור
הצעת תיקוןנשלח לבדיקה
דיווח על בעיהבלי חשבון
הטמעה באתר אחר
על הדף
פרטים
- חיבור
- יהל אור על תהלים
- כרך
- יהל אור
- מזהה
- rh-v134drnd
עותקים
פעילות אחרונה
עוד לא הוצע כאן תיקון ולא דווחה בעיה.