קג
שפד
עו"ש סי' תתכ"א כתיב הכון לקראת אלקיך ישראל. שלא תצטרך לעשות צרכיך בשעה שהקהל הולכים לביהכנ"ס כדי שתתפלל עמהם. ואם נעשה כך שלא יוכל קודם לעשות שלא הי' לו פנאי לעשות צרכיו לא יתכן שילך לבהכנ"ס וצריך לנקביו שנאמר ברכי נפשי את ה' וכל קרבי את שם קדשו כו' עכ"ל. ועפ"ז יש להבין מארז"ל פ"ב דשבת איזהו עשיר כל שיש לו בית הכסא סמוך לשלחנו כו'. פי' שעי"ז יהיו הקרביים נקיים ויוכלו להתחבר לבחי' שלמעלה מהפרסא כו' ואזי נק' עשיר כי אין עני אלא בדעת כו' ודעת לשון חיבור ויחוד הנ"ל להעלות מה שמתחת לפרסא למעלה מהפרסא כו' כנ"ל. וגם שעי"ז יבא להיות ותורתך בתוך מעי כו':
ג הסולח לכל עונכי הרופא לכל תחלואיכי. רפ"ב דמגלה די"ז ע"ב למימרא דגאולה ורפואה בתר סליחה היא והכתיב ושב ורפא לו. ההיא לאו רפואה דתחלואים היא אלא רפואה דסליחה היא. ומה ראו לומר גאולה בשביעית (ולא רפואה אחר סליחה כדכתיב קרא הסולח לכל עונכי הרופא לכל תחלואיכי) אמר רבא מתוך שעתידין ליגאל בשביעית כו'. ומה ראו לומר רפואה בשמינית כו' (כ' מהרש"א יש לדקדק מאי קשיא ליה כו' מ"מ מאי דאפשר למסמכה גאולה לסליחה כו' וי"ל כו' למסמך טפי רפואה לסליחה ולא להפסיק ביניהן בגאולה. ומשני דברפואה איכא נמי עוד טעמא דראויה לאומרה בשמינית וזה ודאי מכריע שלא למסמכה לסליחה) א"ר אחא מתוך שניתנה מילה בשבינית שצריכה רפואה לפיכך קבעוה בשמינית עכ"ל והנה ענין מילה שניתנה בשמינית שצריכה רפואה לפיכך קבעוה בשמינית בענין שמילה דוחה שבת כי שבת זהו אתעדל"ע שאחר אתעדל"ת של ששת ימי המעשה ע"ד מי שטרח בע"ש כו' ואתעדל"ת זו זהו בירור ז"ת שנפלו בבה"כ כו' אבל בחי' מלך השמיני הדר הוא יסוד דא"ק בחי' שלמעלה מהשבירה והתיקון והו"ע אתעדל"ע מבחי' שאין אתעדל"ת מגעת שם כו' ע"ש. וזהו ענין המילה בשמיני כדי שיעבור עליו שבת אחד כי דוקא אחר שנמשך בחי' הגילוי דשבת שה"ע אתעדל"ע שע"י אתעדל"ת אזי יש מקום להשראת וגילוי האתעדל"ע שלמעלה מהאתעדל"ת וכענין שער החמשים הנמשך ומתגלה בחג השבועות ממילא אחר קדימת ספה"ע מ"ט יום וכמ"ש בד"ה אני ישנה בפי' פתחי לי כחודה של מחט ואני אפתח לך כפתחו של אולם כו' ע"ש. ומעתה י"ל עד"ז ג"כ בענין סליחה וגאולה ורפואה דהנה הסליחה זהו ענין אתעדל"ע הנמשך ע"י אתעדל"ת של התשובה וזהו ענין ויבא כגשם לנו שהוא ע"י ואד יעלה כו' ומזה נמשך ג"כ הגאולה כי אם עושים תשובה נגאלים. ולכן הגאולה היא בשביעית דוגמת שבת שהיא אתעדל"ע שע"י אתערותא דלתתא של תיקון ז' המדות שנפלו בשבה"כ. אכן הרפואה שהיא בשמינית זהו אתעדל"ע שלמעלה מאתעדל"ת. כי הרפואה עיקרה לע"ל כמארז"ל הכל מתרפאין לע"ל חוץ מן הנחש כו' ורפואה זו זהו הסרת המחלה דעץ הדעת דהיינו מה שתצא ק"נ מחלאתה וטומאתה כמ"ש בתניא פל"ז. וזהו ואת רוח הטומאה אעביר מן הארץ כו'. וזהו ע"י אתעדל"ע שלמעלה מאתעדל"ת וכענין טל שעתיד להחיות בו את המתים שבחי' טל זהו מה שלמעלה מאתעדל"ת כנודע מענין אהיה כטל לישראל כו' והוא ג"כ ענין גילוי שער החמשים כי חולה גימט' מ"ט שחסר ממנו שער החמשים בחי' כתר סוכ"ע שיומשך בבחי' גילוי כו'. ועמ"ש סד"ה האזינו השמים מענין ההפרש בין גשם לטל ע"ד הנ"ל. וזהו ג"כ ההפרש בין רפואה דסליחה לרפואה דתחלואים. עד"מ בגשמיות הרפואה דסליחה נוגעת רק בפנימיות היינו בהנפש כמ"ש רפאה נפשי כי חטאתי לך. אבל רפואה דתחלואים היינו שגם הגוף והחיצוניות נרפא. וכך רפואה דסליחה שהיא האתעדל"ע שע"י האתעדל"ת הוא ענין תיקון הנפש כו' אבל לא נעקר
יובא מ: chabadlibrary · ספריית ליובאוויטש · free-to-read · במקור
הצעת תיקוןנשלח לבדיקה
דיווח על בעיהבלי חשבון
הטמעה באתר אחר
על הדף
פרטים
- חיבור
- יהל אור על תהלים
- כרך
- יהל אור
- מזהה
- rh-tnqmyd3h
עותקים
פעילות אחרונה
עוד לא הוצע כאן תיקון ולא דווחה בעיה.