קס

קיצור. נו"ה הם נק' משכילים איך להשפיע למל' כליות יועצות והם תמכי דאורייתא גבאי צדקה שכל טוב לכל עושיהם ועי"ז לא תאונה רעה כו':

(ז) זח"ב בשלח דס"א ע"א פי' אשרי משכיל אל דל על המבקר את החולה. ולומד אורח חיים לשוב אל השי"ת שעי"ז ינצל מהדין. ומה שכרו ביום רעה ימלטהו ה'. עוד פי' אשרי משכיל אל דל על העושה צדקה עם העניים והיינו שמפני שהם לב נשבר ונדכה הם קרובים יותר להקב"ה. וע' במד"ר פ' משפטים פל"א ע"פ מלוה ה' חונן דל. ואפשר להבין עפמש"ל סעי' ג' בשם עמה"מ שהנותן ומפרנס את העני ממשיך בשם הוי' מבחי' כתר ע"כ נק' מלוה ה'. ולכן אשרי משכיל אל דל. וע"ש בפ' בשלח ס"א ב'. קיצור ענין מלוה ה' חונן דל. וע"ג סעי' ג'.

(ח) בפ' פקודי רל"ג ב' דיריעות שש היו ל"ב אמה ויריעות עזים היו ל"ד כחשבון דל. ודא הוא רזא דכתיב אשרי משכיל אל דל ביום רעה ימלטהו ה'. ביום רעה ממש ימלטהו ה'. והיינו שע"י יריעות עזים שנעשו לאהל על המשכון נתברר ק"נ. וזהו משכיל אל דל להמשיך החכמה במל' לברר ק"נ. ונק' ק"נ דל מיעוט האור וריבוי הכלי בחי' יש. ומ"מ נראה דפי' משכיל אל דל לא קאי על ק"נ אלא על המל' שמתלבשת בק"נ וכשמתברר ונמשך בו הביטול נעשה אהל על המשכן. עמ"ש מזה סד"ה מה טובו אהליך יעקב. ולכן ביום רעה ימלטהו ה'. כי הטוב דק"נ שנתברר נעשה מגין כו' כסאסאה לשבולתא. דל הם יריעות עזים שנתברר מי"א כתרי דק"נ לאהל על ע"ס דמל'. וזהו משכיל אל דל ועי"ז ביום רעה שמג"ק הטמאות ימלטהו ה' כי יניקתם ע"י ק"נ. אבל כשנתברר ק"נ אזי ובלע המות לנצח כו'.

(ט) בפ' פקודי דר"נ ע"ב בהיכל נוגה יש מלאך המשגיח על המשכיל אל דל כו' ע"ש:

(י) בפ' האזינו דרצ"ט מענין אסיא שהוא מבקר את החולה וזהו משכיל אל דל. וי"ל ע"ד שנתבאר בד"ה כתפוח בעצי היער שהמזון ה"ע לכו לחמו בלחמי. וזהו אקב"ו כמ"ש בד"ה ראשי המטות והלבוש הו"ע מעשה המצוות. וכ"ז לאדם בריא שאינו חולה בחולי הנפש. ע' בשמונה פרקים להרמב"ם פ"ד. ואזי מהני ליה מיכלא ומשתיא ולבושים. אבל כשהוא חולה ע"י שפגם במ"ע או בל"ת א "כ לא מהני ליה מזון הנ"ל. כמ"ש ולרשע אמר אלקים מה לך לספר חוקי שאפילו בגשמיות האוכל לחם שאינו אפוי אינו מועיל. כמ"כ לכו לחמו בלחמי צ"ל הלחם אפוי ברשפי אש האהבה כמ"ש בד"ה כי תבואו אל הארץ ושבתה הארץ ר"פ בהר ובד"ה בשברי לחם מטה לחם ואפו כו'. וכיון שחולה בחולי הפש שטועם מר למתוק היינו תענוגי עוה"ז הם אצלו מתוקים ממילא אין לו רשפי אש האהבה כו' כ"א אש זרה כמ"ש אשר אתם זונים כו'. ואז נק' דל. מדוע אתה ככה דל בן המלך ע"י שנתאוה תאוה כו'. וע"כ צריך רפואה כמו סממני הרפואות יש בהם כח חזק יותר מהמזון כך עד"ז יש קונה עולמו בשעה אחת ע"י בחי' בכל מאדך בחילא יתיר כי בחי' זו ממשיך אור חדש מא"ס שהוא נק' מקור מים חיים היינו שממנו ית' נמשך נביעת החיים תמיד נמשך חיים חדשים כמו שמים חיים נובעים תמיד. ע"כ עי"ז יומשך ג"כ להחולה חיות חדש. משא"כ בכח המזון שהוא רק מתקן החיות שכבר יש דוגמת יחוד חו"ב לחדש הישינות המחדש בכל יום מעשה בראשית. אבל חיות חדש ממש נמשך מא"ס ב"ה ממש. וה"ע יחוד פנימי דחו"ב וזהו"ע מקור מים חיים וזהו נמשך ע"י בכל מאדך בלי גבול. וזהו אשרי משכיל אל דל פי' שממשיך בו מבחי' משכיל לאיתם וה"ע איתן האזרחי בחי' כל האזרח בישראל מה שלע"ל יאיר ויומשך בתוך נש"י ממשיך בו בחי' זו בעבודת ה'. וזהו"ע תשובה שהוא ממעמקים מה שלמעלה מהשכל המושג ומובן כ"א מבחי' משכיל. ועמ"ש ע"פ ואביוני אדם בקדוש ישראל יגילו. ועי"ז מהפך מרירו למתקא ולכן ביום רעה ימלטהו ה'. ועמ"ש בד"ה ויאבק איש בענין שהעלו אבק עד כסה"כ וסד"ה והי' מספר בנ"י בענין והי' במקום כו' יאמר להם בני אל חי:

ספריית ליובאוויטש · chabadlibrary.org