תקסג

כי המל' שהיא הדבור מקור דבי"ע אין מלך בלא עם שיהי' בחי' התהוות היש ודבר נפרד. א"א לה לקבל האור מא"ס דכולא קמיה כלא חשיבואין עוד ולא שייך שם יש ודבר נפרד.אלא ע"י ע"ס דז"א. ועיין מזה בת"א בד"ה כי אתה אבינו כו'. ולזאת שואלת בז"א הנק' הוי' הוא ענין תפארת בריח התיכון להמשיך לה יחוד העליון גלוי אור א"ס. וזהו ענין התפלה הנק' חיי שעה. וע' בזהר בלק דקצ"א ע"א ע"פ שחורה אני ונאוה. בשעתא דאיהו ברחימו סגי לגבי רחימהא כו'*. אך עיקר המשכת צרור החיים הוא ע"י התורה שנאמר כי היא חייך וזהו אשר לא נשא לשוא נפשי וכמ"ש בלק"ת פ' שלח בד"ה אני דפ' ציצית. השני והנה במ"א בביאור ע"פ אתה הרם את מטך נתבאר הקושיא איך שייך בבחי' מל' שהיא אלקות ענין אהבה. והתירוץ שזהו ענין מטולמ"ט ששייך בכלים כו'. והעיקר כי לגבי עצמות אור א"ס גם א"ק נק' בריאה יש מאין כו' ע"כ שייך למען יזמרך כבוד כו' וע"ד כלה כלתה נפשי כו' עמ"ש בלק"ת בד"ה כי על כל כבוד כו' ב' בחי' כבוד כו' כי אל דעות כו'. וזהו ענין הללי נפשי את הוי' ועי"ז והיתה נפש אדוני צרורה בצרור החיים את ה' כו' וכנ"ל**:

קיצור. ענין נפשי שהיא מל'. וזהו ענין עולם שנה נפש. וענין כלה כלתה נפשי. הוי' הוא ז"א. ענין ואשפוך את נפשי לפני הוי'. מל' א"א לה לקבל מא"ס ע"י ט"ס העליונים. ארוממך אלקי המלך מלמטה למעלה ומלמעלמ"ט**. שחורה אני כו'. ואיך שייך זה כו'. אלא כי גם א"ק בריאה יש מאין. וע"י הללי נפשי עי"ז והיתה נפש אדוני צרורה כו'. ופי' צרור החיים שמתקשרת בחי' נפש בבחי' אל חי. שמקבל מבחי' כי עמך מקור חיים. ואולי זהו ענין רוח ונשמה שלמעלה מבחי' נפש וכמ"ש במ"א ע"פ אם ישים אליו לבו רוחו ונשמתו אליו יאסוף**:

ב אהללה ה' בחיי אזמרה לאלקי בעודי. בחיי המשכת האורות מז"א למל'. חיי ל' רבים כ' מט' מלכיות דז"א נעשו ט"ס דמל'. חיי כח מתפשט בל"ג להחיות. בעודי הם הכלים כו'. ובתורת חסד פי' כי הללי נפשי זהו הנפש. בחיי ה"ע התפשטות חיות הנפש להחיות הגוף. וזהו ג"כ ענין בעודי. וכן בסוף מזמור ק"ד נאמר אשירה לה' בחיי אזמרה לאלקי בעודי. ושם פי' אבן יחייא אשירה בפה אזמרה בכלי:

ולהיות שצריך שלא יקבלו גם החיצונים יניקת אור מן הקדושה האלקי הנה לזאת התחיל ההילול לבחי' י"ה שהן חו"ב ששם אין יניקה לחיצונים ואדרבה החכמה דוחה יניקתם כמ"ש בדרוש אם בהרת קדמה כו'. כי השבירה בזמ"ל דתהו הי' רק בבחי' המדות אבל לא בג"ר כידוע וכמ"ש ימותו ולא בחכ'. וגם מטעם שבחי' חו"ב המה קרובים יותר לבחי' הארת אא"ס כי אין התלבשות אא"ס אלא בחכ' מצד שבחי' הביטול הוא בחכ' כו'. והכל ענין וטעם א' הוא. וע"י המשכה זו מחו"ב בהמדות עי"ז א"א לחיצונים לקבל יניקה מן המדות כי לא יגורך רע כתי' (ועי' בתניא ספי"ט גבי וכתיב כהמס דונג מפני אש כו' ועמ"ש בת"א פ' וישלח בד"ה ויאבק איש גבי וירא כי לא יכול לו שהוא מפני שיעקב הוא י' עקב הארת יסוד אבא כו' ע"ש. וכמ"ש כי יעקב בחר לו י"ה. בתלים קל"ה ד'. פי' שבחי' י"ה בחר את יעקב. והיינו שבחי' י"ה מאיר ביעקב שהוא קו האמצעי תפארת. שמקבל מבחי' הדעת הממשיך ומחבר בחי' י"ה שהם חו"ב עם המדות. וזהו אם אין דעת אין בינה. וזהו והשיב לב אבות על בנים. ויעקוב נאמר ה"פ מלא בוי"ו שלקו הוי"ו מאליהו למשכון שישיב לב אבות כו' והיינו ע"י שלעתיד נאמר ומלאה הארץ דעה כו'. ויש פי' שיעקב בחר לו בחי' י"ה. כמ"ש מזה בהרמ"ז ר"פ תרומה ובבה"ז שם. וביאור ענין והשיב לב אבות יובן ממ"ש בד"ה ראה אנכי נותן. ומכ"ז יובן ענין הללו י"ה. וז"ש ג"כ אח"כ אשרי שאל יעקב בעזרו.

ספריית ליובאוויטש · chabadlibrary.org