עה

ב יענך ה' ביום צרה ישגבך שם אלהי יעקב. רבות סדר לך לך פמ"ד דמ"ח ע"ד שלש דברים מבטלים גזירות רעות ואלו הם תפלה צדקה תשובה כו' ר' מנא אומר אף התענית שנאמר יענך ה' ביום צרה עכ"ל. י"ל תפלה מל' צדקה תפארת תשובה בינה. וכן ענין התענית ע"ד העוה"ב אין בו אכילה כו' שזהו ענין יוהכ"פ. וכענין נדרים לאסור ע"ע דבר המותר לפי שהנדר בבינה שנק' חסידה. וחסיד למעלה מבחי' צדיק. ועמ"ש בלק"ת בד"ה מה רב טובו ענין ג' בחי' תשובה נגד ג' בחי' נר"נ:

והנה תפלה היא במקום קרבנות וע' מענין תשובה בלק"ת פ' פינחס בד"ה צו את בנ"י ואמרת אליהם את קרבני לחמי ושם משמע לכאורה דתשובה וקרבנות מישך שייכי אהדדי. אך י"ל עדמ"ש בזח"ג פ' ויקרא די"ו ע"ב שתשובה מגע' בבחי' נהר היוצא מעדן והיינו בינה הנק' יובלא. וצדיקים הם ביסוד. שנק' ג"כ נהר כו'. וא"כ עיקר יחוד ו"ה הנק' יחוד קבה"ו נעשה ע"י הצדיקים*. וא"כ לכאורה י"ל שזהו"ע תשובה וענין תפלה כי תפלה ע"ד ואני תפלה חיבור המל' עם ז"א. וז"ש שובה ישראל כו' ואח"כ קחו עמכם דברים דהיינו תפלה. כמ"ש במד"ר פ' תצוה פל"ח ע"פ וזה הדבר אשר תעשה להם (משמע קצת בזהר שם ע"י התשובה נמשך מבחי' י"ה בבחי' וא"ו היפך כס י"ה שאין השם שלם וע"י הצדיקים נמשך מבחי' וא"ו בבחי' ה' וא"כ צדקה זהו שיהי' הכסא שלם כי והוכן בחסד כסא) וזהו תפלה במקום קרבן שהקרבן הוא בחי' קירוב ויחוד הנ"ל. ולכן אע"פ שעשה תשובה צריך קרבן. וע' באגה"ת. ולפ"ז הצדקה היינו להמשיך בחי' זו אח"כ בבי"ע כמ"ש ושמרו דרך הוי לעשות צדקה. וע' מזה בלק"ת בשה"ש בד"ה מי יתנך כאח לי. וע' בלק"ת פ' בלק בד"ה לא הביט און ביעקב בענין התפלה והמצות שהתפלה אינו בחשבון רמ"ח מ"ע אבל היא פנימיותן כו' וזהו ענין תפלה וצדקה שכל המצות נק' צדקה ורמ"ח מ"ע הם רמ"ח אברים דמלכא והתפלה היא המשכת הפנימיות ח"י ברכאן דצלותא כנגד ח"י חוליות השדרה המקשר ומחבר כל אברי הגוף כו':

(ב) רבות סדר וישלח ס"פ ע"ה בסופה ממש. והבטיחו הקב"ה שהוא מושיעו מכל צרותיו בזכותו של יעקב שנאמר יענך כו' אלקי יעקב עכ"ל. והיינו כי יעקב הוא קו האמצעי ת"ת שעולה עד הכתר וממשיך ממקור הרחמים. וכענין מ"ש בלק"ת פ' ואתחנן בד"ה וידעת היום דרוש השני פ"ב בענין והנורא אל עליון כו'. וזהו בחי' יעקב כמובן למשכיל. כי הגדול הגבור שם שרש המשכות אברהם יצחק. והנורא שורש המשכות יעקב כו' וכמ"ש ביעקב מה נורא המקום הזה כו'. ועוי"ל בפי' אלקי יעקב עדמ"ש ע"פ ומשפט לאלקי יעקב. כי הנה יעקב אמר והי' הוי' לי לאלקים שבחי' הוי' יהיה אצלי בבחי' אלקים כמ"ש בת"א פ' ויצא סד"ה ושבתי בשלום כו'. ע"כ פי' אלקי יעקב זהו שם הוי' כשהוא אצלו בבחי' אלקים וזהו ע"י גילוי אור א"ס ממש. וזהו ישגבך שם אלקי יעקב. ועמ"ש ע"פ וזכרתי את בריתי יעקב ואף את בריתי יצחק כו'. ובסדור ע"פ אשרי שאל יעקב בעזרו כ' יעקב הוא בחי' אחוריים דאבא נה"י שבחכמה. ובכל ששת ימי המעשה זווג יעקב ורחל מנה"י דאבא. אכל בשבת נתגלה פנימיות הנק' אל יעקב נהירו דחכמתא עכ"ל:

(ג) רבות ואתחנן ע"פ כימי גוי גדול כו' כהוי' אלקינו בכל קראנו אליו יענך ה' ביום צרה כשם שהיום י"ב שעות כו' אין בהם כח כו' ועת צרה כו'. ד"א יענך ה' ביום צרה מהו ביום צרה אמר ר"ל לאשה שישבה על המשבר לילד והיתה מצטערת לילד אמרו מי שענה את אמך הא יענה אותך כו' עכ"ל. וע' במדרש תלים במקומו והיתה אמה מצווחת כנגדה ובילקוט כאן ובסי' צ"א ע"פ עמו אנכי בצרה. והענין כי הגלות נמשל לעיבור והגאולה ללידה כמ"ש בת"א בד"ה וארא אל אברהם. והנה חבלי לידה שייכים רק בבחי' מל' וכמ"ש גבי רחל ותקש בלדתה. וזהו"ע בעצב תלדי בנים.

ספריית ליובאוויטש · chabadlibrary.org