תקנב

וע' בהרמ"ז בראשית דף ד' סע"ב ע"פ ואשים דברי בפיך עכ"ה) וזהו אשיחה אני בעצמי אשיחה זאת כי אין בכח להשיג זאת אשר הוא מופלא מהן כו' זולת. אני אשיחה דוקא (הג"ה. כי מל' דאצילות נעשית עתיק לבי"ע מקיף וסובב א"כ אין בכח בי"ע להשיג מה שמושג בבחי' מל' וכן ודברי נפלאותיך אשיחה דוקא. ומה שנקרא בחי' זו הדר כבוד הודך. הענין כי בינה עד הוד אתפשטת ולכן היסוד נק' דל כמ"ש ברע"מ ר"פ תשא ע"פ והדל לא ימעיט דא צדיק והיינו שבבינה הוא התגלות עתיק. כמ"ש בד"ה יו"ט של ר"ה שחל להיות בשבת. וענין יסוד הוא לבר מגופא היינו מה שנמשך להאיר בבי"ע ולכן א"א שיאיר בו אור הבינה כי בחי' הבינה וההשגה באלקות א"א שיתגלה ויומשך רק באצילות ולא בבי"ע. ולכן הפרסא המפסקת בין אצילות לבי"ע מתחלת אחר סיום ההוד כמ"ש בסידור ע"פ עד הגל הזה כו' בחי' גל הוא הוד שבהוד ל"ג בעומר אזי מתחיל הפרסא הנק' גל כו' ע"ש. הרי שבחי' מה שמאיר בהוד דאצילות אינו מאיר בבי"ע ויש פרסא מפסיק. וזהו הדר כבוד הודך. מה שמאיר בהוד דאצילות אשיחה בעצמי דוקא וא"א שיעיר זה בבי"ע. וכן פי' הבחיי ס"פ מטות גבי ויעזר ונמרה דבחי' הדר כבוד הודך היינו ספירת הוד דאצילות. וז"ל ויעזר הוא ההוד שכן כתיב עזרנו אלקי ישענו על דבר כבוד שמך. וכתיב הדר כבוד הודך. והוא שוק שמאל ולכן יצטרך האדם עזר ממנו עכ"ל. ור"ל דכבוד שמך זהו ההוד מדכתיב כבוד הודך והיינו כי בינה נק' כבוד ברע"מ פ' פנחס דרנ"ו סע"ב. והיינו כי ל"ב נתיבות הם ל"ב אלקים גם אפ"ל משום כי פי' הראיני נא את כבודך קאי על כתר כמש"ש ברע"מ דרנ"ה סע"ב. כ"ע דלא שלטה בה עינא כבוד עילאה עליה אמר משה הראיני נא את כבודך ואתיב ליה קוב"ה לא תוכל לראות את פני כו' והיינו כי כבוד הוא מקיף כמ"ש בד"ה זאת חנוכת המזבח ופי' כבוד חכמים ינחלו היינו שבחכמה נמשך הארה מהכתר. ולכן הבינה שבה מאיר התגלות עתיק נק' כבוד. וכן פי' בפרד"ס ערך כבוד. עוד נק' הבינה כבוד מטעם שהחכמה מעוררת בה נתיבותיה וכן פי' במא"א אות כ' ס"ו. ואפ"ל שזהו ג"כ ענין ויבא מלך הכבוד כי בינה נק' אית מלך לעילא ברזא דקה"ק כמ"ש בזהר ר"פ יתרו ס"ז ע"ב ועיין רבות בשלח ר"פ כ"ג. וזהו ענין הדר כבוד הודך כי בינה מאירה עד ההוד דאצילות וזהו ענין ונתת מהודך עליו. נתן ההוד למשה. וכמ"ש ברע"מ פ' פינחס דרכ"ג ע"ב אי הכי בינה דרגא דילך. ואמאי אוקמוה ונתן ההוד למשה כו' מבינה עד הוד כולא אתפשטותא חדא כו' ע"ש. וע' בת"ז סוף תיקון ל"ג דף פ' סע"א ובזהר כי תצא דר"פ סע"א שזהו ענין קרני ההוד ובג"ד פני משה כפני חמה. ולכן הי' צ"ל מסוה על פניו. כי גילוי כבוד הודך א"א שיתגלה בבי"ע ע"כ צ"ל מסוה כענין פרסא שמתחלת אחר סיום ההוד כנ"ל. ולכן אמר דוד אשר הדר כבוד הודך וכו' אשיחה אני בעצמי היינו מל' דאצילות. אחת היא יונתי. אבל בבי"ע א"א שיומשך הגילוי מבחי' זו. ועזוז נוראותיך ע"ד בריח התיכון מבריח עד הקצה התחתונה אלה תולדות יעקב יוסף גם ע"ד בינה עד הוד אבל יס"א ארוך. יחוד ההיכלות זהר ס"פ פקודי וזהו כמ"ש בד"ה ענין המרגלים בפי' לאנהגא בהון עלמין. ובענין ונחשוב חשבונו של עולם. וזהו נמשך ע"י יחוד זו"נ הנק' ה' אדני וה' בהיכל קדשו כמ"ש בד"ה דרשו הוי' בהמצאו:

ועזוז נוראותיך. נוראותיך ל' רבים. דהנה כתיב הגדול הגבור והנורא בתוספת ו'. בפ' עקב יו"ד י"ז ואמר הה"מ נ"ע הטעם מפני שבתפארת קו האמצעי הוא השלימות האמיתי לכך נוסף בו ו' המשכה ממקום גבוה מאד נעלה (הג"ה כי הוא"ו יש שפירשו שהוא בכתר כמ"ש בספר מגן דוד וכן נז' בפרדס בשער האותיות באות ו' וא"כ

ספריית ליובאוויטש · chabadlibrary.org