קד
תג
(ב) זח"א ויגש דר"ח ע"ב. וכיון דדא אתער לגבה (היינו המשכת והשפעת צדיק יסוד עולם במל') כמה דאינון דקיימין בכל סטרא לאתשקאה ולאתברכא מתמן כד"א הכפירים שואגים לטרף ולבקש מאל (שהיא מל' כמ"ש בזח"א דף ח' ע"א ודי"ט ע"א וס"פ עקב דרע"ד א') אכלם:
(ג) בחס"ל מעיין שביעי נהר יו"ד כי צריך לדעת שהמל' היא המדה המנהגת העולם בדין וצדק לכך היא חפצה באלו הרשעים שהם הקליפות לייסר בהם בני אדם כו' ואחר שכן היא חייבת לזונם ולפרנסם והם תובעים מזונותם ממנה דכתיב הכפירים שואגים לטרף כו' וכתיב ותקם בעוד לילה זמן שליטת חמור הנוער כו' ותתן טרף לביתה מזון הקצוב להם כו' יעו"ש. ואפ"ל לפ"ז דמ"ש כפירים רשו ורעבו בתלים סי' ל"ד זהו בזמן דאכשיר דרי אזי אין נותן להם מזון רק בצמצום כו' וע' זח"ג ס"פ פינחס דף רנ"ט א' ע"פ כפירים רשו ובפי' הרמ"ז שם:
(ד) בגמרא פ"ז דסנהדרין דנ"ט סע"ב כי הא דרבי שמעון בן חלפתא הוה אזיל באורחא פגעו ביה הנך אריוותא דהוו קא נהמי לאפיה אמר הכפירים שואגים לטרף נחיתו ליה תרתי אטמתא חדא אכלוה וחדא שבקוה אייתי ואתא לבי מדרשא כו'. ופירש"י נהמי לאפיה לאכלו. וצ"ע מ"ש מדניאל בגוב אריות דכתיב אלהי שלח מלאכי' וסגר פום אריותא כו' בדניאל סי' ו' כ"ג וכאן הוצרך שירד להם בשר מן השמים. ועפמ"ש ברבותנשא פי"ג רנ"א ד' ע"פ ויהי המקריב ביום הראשון מפני שנדמה לאריות שהוא אריה לכך לא הזיקוהו וד"ל מפני שבא משבט יהודה שנאמר גור אריה יהודה כו'. משא"כ בר"ש מן חלפתא הוצרך לנס דבשר כו':
(ה) בשל"ה דף ל"ב סע"ב כשישראל עושין רצון ה' אז הברכה נמשכת מלמעלה ואזי כל אותם הכפירים לטרף מבקשים מאל אכלם והקטגוריא נעשית סנגוריא על ישראל הנקראים בנים למקום כו' ואם ח"ו אינם עושים הרצון כו' ואזי אותם הכפירים שואגים לטרף כי אין משגיח ואין עוזר והם המונעים הברכה והשפע עד שיחזרו בתשובה כו' עכ"ל בשם הרב פ"ז פי' על המערכת:
במס' פסחים שלו דקמ"ט סע"א כי רשעים סביב יתהלכון הם הקטרגים הכפירים שואגים לטרף ולבקש מאל אכלם. ועמ"ש בתלים ססי' י"ב ע"פ סביב רשעים יתהלכון. וע' מזה בעה"ק ח"ד פי"ט שהוא ענין ג' קליפות האגוז שיניקתם מק"נ שנאמר ונוגה לו סביב. בעמה"מ שער קרית ארבע רפ"ט. וע' מזה ברבות אמור ר"פ ל"ב. וזהו שבקש דוד ומכפירים יחידתי כנ"ל:
כד מה רבו מעשיך הוי' כולם בחכמה עשית מלאה קנינך. פ"ק דעכומ"ז רשב"ג ראה נכרית א' נאה ביותר אמר מה רבו מעשית ה'. ע"ד אודויי הוא דקא מודה שככה לו בעולמו. נראה לבאר דקאי על ק"נ שנק' נוגה ע"ש ההארה כו' וזהו ענין ושתי. והנה ארז"ל אין אשה אלא ליופי כי נעוץ תחלתן בסופן ולכן הארת הכתר מאיר במל' ומזה נמשך היופי וכמ"ש ע"פ מאמר הזח"א ר"פ בראשית בענין תליסר עלין דסחרין לשושנה כו'. ובק"נ מה שנפל בשבה"כ יש ניצוצים שנפלו מכח"ב דתהו וזהו שנק' נוגה. וזהו ענין כמראה הקשת כו' כן מראה הנוגה כו'. והנה מדברי רשב"ג הנ"ל יש ראיה למ"ש בח"ה שער הבחינה לבחון להתבונן במעשי ה' ית' ובנפלאותיו כו' ורשב"ג לא נתפעל מיפיה כלום ח"ו רק ליתן שבח למקום:
(ב) עיין במדרש תלים סי' ק"ד על פסוק זה מענין כולם בחכמה עשית מענין אריה ואננקתא כמדומה שזהו האנקה שבפסוק שעל ידה אין האריה מזיק לכלב כו' ע"ש וזהו החכמה ועד"ז יובן ג"כ בכל הנבראים שזה צריך לזה ואין שלימות לכל א' בלתי חבירו וכמ"ש ע"פ מבלי אשר לא ימצא האדם את המעשה אשר עשה האלקים
יובא מ: chabadlibrary · ספריית ליובאוויטש · free-to-read · במקור
הצעת תיקוןנשלח לבדיקה
דיווח על בעיהבלי חשבון
הטמעה באתר אחר
על הדף
פרטים
- חיבור
- יהל אור על תהלים
- כרך
- יהל אור
- מזהה
- rh-t5gjrtw7
עותקים
פעילות אחרונה
עוד לא הוצע כאן תיקון ולא דווחה בעיה.