סט
רמט
המאיר בהרצון כו' ועמש"ל סעי' א' מהש"ס דיבמות דע"ב א'. וע' מענין חצות לילה בזהר פ' לך דצ"ב ע"ב וסע"ב ובפ' נח דע"ב. ובפ' ויגש דכ"ז ע"א:
(ו) זח"ב תרומה דקנ"ה ע"ב ודקנ"ו האריך בענין עת רצון ופי' עת הוא המל' רצון הוא היסוד שמתחברים יחד וזהו ע"ד ונתתי שלום בארץ שנתבאר בזה פ' בחקתי דקי"ג סע"ב. ובודאי ששרש ההמשכה בא מא"א וע"ד המבואר בפי' אל עליון כו' קונה הכל כו' כמשנ"ת בלק"ת פ' מסעי בד"ה לבאר ענין המסעות, כי זהו ע"ד המגביהי לשבת עי"ז המשפילי כו' שכדי להשפיע למטה נ"ל המקור מכח עצם החכמה כו'. וזה א"ש עם מ"ש במ"א דאתה קדשת ה"ס הקדושין. ישמח משה ה"ס שילוח סבלונות. ותפלת מוסף כתר ע"ד בעטרה שעטרה לו אמו והמשכת היסוד והיחוד אתה אחד ושמך אחד כו'. נמצא אז מתחבר עת בבחי' רצון עת לאהוב כו', וע' בזהר פ' יתרו דפ"ח סע"ב ודפ"ט ע"א:
(ז) פ' פקודי דרנ"ג ע"א היכל אשתיתאה דא הוא היכלא דרצון כו' וע"ד כתיב ואני תפלתי לך ה' עת רצון כו' וע"ש במק"מ. וענין חיבור עת עם הרצון, זהו ע"ד ארוממך אלקי המלך שנתבאר בד"ה כי אתה נרי ובהביאור. וזהו ענין ואולם חי אני וימלא כבוד ה' כו':
ילקוט ח"ב נ"ח ג' ק"ח ב' ק"י ב' קנ"ג א'. של"ה נ"ג ב' נ"ד א' קע"ב ב' ר"נ ב' שנ"ב ב'. עמה"מ ו' ד' ל"ז א' נ"ג ד' נ"ד ג' נ"ה ב' קכ"ג ד' קכ"ו א':
(ח) ילקוט בתלים במקומו רמז תת"א ואני תפלתי לך ה' עת רצון אמר הקב"ה דוד בשביל שאתה יחידי אמרת עת רצון אבל תפלת צבור אינה חוזרת ריקם כה' אלקינו בכל קראנו אליו. אבל ליחיד פעמים פתוחין פעמים נעולין עכ"ל. וע"ש רמז תשפ"ט בתחלתו בד"ה נוראות בצדק תעננו שערי תפלה פעמים פתוחים כו' עת רצון כו' שערי תשובה לעולם פתוחים כו':
של"ה נ"ג ב' ואני תפלתי וגו' עת רצון ר"ל שאף הנגלה יהי' רצון נוסף ע"ז שהנסתר הוא ישועה ע"ד מי סני לצדיקי' דאכלי שני עולמות עכ"ל:
עמה"מ שער עשירי פי"ב דנ"ה ב' האדם הזוכה שמעביר על מדותיו גורם שישגיח בו הרצון הזה של א"א כו' עת רצון מעת"י לגלאה מצחא כו':
(ט) בתולע"י גבי מנחה דשבת, ואני תפלתי אני סוד הכלה כנס"י תפלתי סוד תפלה למשה (ע' זח"ב קנ"ו א') עת רצון התחברות הכלה הנק' עת שלום ברצון העליון הנגלה בשעה ההיא:
(י) זח"ג פ' שמיני דמ"ט ע"ב. אלא תפלה דא כנס"י. דאיהי תפלה. דכתיב ואני תפלה. ודוד בגין כנס"י קאמר לה. ומאי דאמר ואני תפלה כולא חד עכ"ל:
(יא) ר"פ אחרי דנ"ח ע"ב ע"פ ואל יבא בכל עת כו' ובאד"ר דקכ"ט סע"א. ומהרמ"א בתלים במקומו פי' ענני באמת ישעך כי ישועתן של ישראל היא ישועתו של הקב"ה כמ"ש במד"ר פ' משפטים ע"פ כי קרובה ישועתי לבא כו'. ואפ"ל מש"כ תחלה שם הוי' היינו לך הוי' ואח"כ כתיב אלקים ברב חסדך. והרי אלקים הוא מדה"ד. אלא כי עכשיו שמתגלה ע"ק שז"ס עת רצון א"כ אז ז"א בעלותו לגבי עתיקא כאלקים חשוב. וא"כ לך הוי' כו' אלקים כו' היינו שם הוי' כשמתעלה בט"ק שאז הוא בחי' ש' אלקים וע"כ הוא ברוב חסדך מאחר שמאיר בו ע"ק. ועמ"ש מזה בת"א פ' ויצא בד"ה ושבתי בשלום אל בית אבי והי' הוי' לי לאלקים. ובד"ה שובה ישראל דרוש הראשון בפי' עד הוי' אלקיך שהוי' יהי' בבחי' אלקים כו'. ובביאור ע"פ כי כארץ תוציא
יובא מ: chabadlibrary · ספריית ליובאוויטש · free-to-read · במקור
הצעת תיקוןנשלח לבדיקה
דיווח על בעיהבלי חשבון
הטמעה באתר אחר
על הדף
פרטים
- חיבור
- יהל אור על תהלים
- כרך
- יהל אור
- מזהה
- rh-ehbpvkqd
עותקים
פעילות אחרונה
עוד לא הוצע כאן תיקון ולא דווחה בעיה.