צג
שמב
דאתכסיא עמוק עמוק בחי' שלמעלה מהשכל ואינו מושג בעלמא דאתגילא כו'. ועמ"ש בתו"א פ' בשלח ע"פ וירא ישראל את היד הגדולה כו'. וע' בזהר ויצא דקנ"ח ע"ב דשני העולמות עלמא דאתכסיא ועלמא דאתגליא הן ב' שמות הוי' שלפני יג"מ הרחמים:
קיצור יבא אדיר כו' ויפרע כו' עד שהמים נקראו אדירים דכתיב אדירים משברי ים פי' מהרש"א אדיר מלשון חוזק ואומץ בדר הידור במתחכם על דבר מה. יבא אדיר זה הקב"ה אשר לו האדרת והחכמה:
(ג) פ"ב דביצה דט"ו סע"ב וא"ר יוחנן משום ר' אלעזר בר' שמעון הרוצה שיתקיימו נכסיו יטע בהן אדר שנאמר אדיר במרום ה'. ופירש"י כלומר שאדר לשון קיום וחוזק ולכך נק' אדר. וענין הקיום והחוזק הוא בחי' אני הוי' לא שניתי. שלכן חותמו של הקב"ה אמת ע"ש אני ראשון ואני אחרון ומבלעדי אין אלקים כמ"ש ברבות וישלח פ' פ"א וענין אמת זהו הקיום ע"ד מוצא מים אשר לא כזבו מימיו שאין שפעו נפסק לעולם. עמ"ש סד"ה שובה ישראל עד. בענין לעדי עד ימלוך ובביאור ע"פ אלה מסעי גבי ויכתוב משה שם נז' מענין אמת ששרשו מעתיקא. וכן בקי"ס יבא אדיר נאמר מה תצעק אלי. ר"ת אמת. שם בגמ' א"נ אדרא כשמיה. כדאמרי אינשי דקיימא לדרי דרי. והיינו כנ"ל בענין לעדי עד ימלוך. וכמ"ש ימלוך ה' לעולם אלקיך ציון לדור ודור הללויה וכמ"ש סד"ה שובה ישראל עד הנז' לעיל דהיינו שיהי' ע"ד תרין ריעין דל"מ כו':
(ד) אדרת הוא ג"כ לבוש כמו אדרת אליהו והלבושים הם נעשים ממעשה המצות. ולבושים הנ"ל נק' אניות וארבין שבהם ועל ידם הנשמות עוברים בים העליון הנק' ג"כ מים אדירים אכן המצרים שלא הי' בידם מצות ע"כ צללו כעופרת במים אדירים כו':
(ה) ענין מקולות מים רבים אדירים י"ל זהו ענין האופנים ברעש גדול מתנשאים כי המים הם מבחי' עגולם וכמ"כ האופנים וכמ"ש מזה ע"פ יקוו המים והם מים תחתונים וכן האופנים עגולים תחתונים דע"ס דעשייה. ע"כ תגדל צעקתם ע"ד בחילא יתיר אנן בעינן למהוי קדם מלכא עמש"ל סעי' א'. והנה המד"ר בראשית רפ"ה הנ"ל דאומר שמתחלת ברייתו של עולם לא הי' קילוסו של הקב"ה עולה אלא מן המים הה"ד מקולות מים רבים כו' וכ"ה שם עוד פכ"ח י"ל ענין קילוס זה זהו ענין גלי הים שמתנשאים ומתרוממים למעלה וכמ"ש בזח"א פ' נח דס"ט ע"ב ע"פ אתה מושל בגאות הים בשוא גליו אתה תשבחם. וז"ל ד"א תשבחם ממש שבחא הוא לון בגין דסלקין בתיאובתא למחמי מכאן כל מאן דכסיף לאסתכלא ולמנדע. אע"ג דלא יכיל ולא יהבי ליה רשותא שבחא איהו דיליה וכלא משבחין ליה עכ"ל. ובמא"א אות ג' סל"ג כ' גלי הים נק' הגבורות שבמל' מצד שם ב"ן שבה עכ"ל. ועיין מזה בזהר פ' בשלח דמ"ח ע"ב גבי וכד סליק ימא גלגלוי כלהו ארבין סלקין ונחתין כו' בר מההוא שעתא דאתי חד דברא בימא. ופי' המק"מ כי שם ב"ן הוא במל' הנק' ים וסוד גלי הים הם שם ב"ן דאלקים פשוט ומלא ומלא דמלא עכ"ל. ובבה"ז שם פי' שהים הוא בי' מל' וע"י ה"ג דבינה שנמשך בה מתרוממים הגלים דהיינו העלאה שבה ליכלל למעלה בבחי' ואל אישך תשוקתך (ומענין ה"ג אלו נתבאר במ"א בדרוש הנותן לשכוי בינה כו' שצריך לעשותה כלי. כי בירידתה בבי"ע להיות ראש לשועלים בחי' משפיע כשצריכה לעלות באצילות ולהיות מקבל. ע"ד הוי זנב לאריות ואל תהי ראש לשועלים. זהו ע"י ה"ג המעוררי' בה. וכמו למטה ענין קריאת התרנגול לעורר בני אדם בחצות וכמ"ש מזה בזהר ר"פ בהר דק"ח ע"ב בפלגות ליליא אתער רוח צפון כו' ועאל תחות גדפוי דתרנגולא. ופי' במק"מ רוח צפון הם ה"ג דאימא תחות גדפוי דתרנגולא גביראל כו' וע' מענין גבריאל בלק"ת בד"ה
יובא מ: chabadlibrary · ספריית ליובאוויטש · free-to-read · במקור
הצעת תיקוןנשלח לבדיקה
דיווח על בעיהבלי חשבון
הטמעה באתר אחר
על הדף
פרטים
- חיבור
- יהל אור על תהלים
- כרך
- יהל אור
- מזהה
- rh-cbf1wga2
עותקים
פעילות אחרונה
עוד לא הוצע כאן תיקון ולא דווחה בעיה.