קמו
תקסא
ע"פ המבואר שם הביאו עלי כפרה כו'. וכן נתבאר עוד מענן י"ה בד"ה החלצו מאתכם. פ"ב. בלק"ת פ' מטות. ובת"א פ' בשלח בד"ה אשירה להוי' בפי' עזי וזמרת יה כו'. וכמ"ש ג"כ בענין עשרה עומקים דעשי"ת עוק גימ' גבורה כמו המים הנובעים מהתהום היו שוטפים העולם אלא ע"י שנמשכו רק ע"י גיד דק הוא גיד שהמעיין נובע אזי דוקא יוכל להיות נמשך בארץ ואח"כ נתרחב ונעשה נהר כו'. וזהו ענין כד עתיקא כו' בעי לזמנא ברכאן לעלמא אשרי כולא בהאי עמיקא עילאה שהוא יסוד אבא. להיות כי החכמה היא כח מה בחי' ביטול ע"כ בה דוקא מאיר ומתלבש אור א"ס ב"ה וכמ"ש בסש"ב פל"ה בהג"ה. ומהחכמה ג"כ לא היו יכולים לקבל כ"א ע"י שמאיר ומתלבש בבינה וכמ"ש בבה"ז פ' ויצא ע"פ ויצא יעקב מבאר שבע. כי חו"ב נק' או"א והם מקור למדות שהוא ז"א דאצילות וא"א להמדות לקבל מאור החכמה בעצמו כ"א ע"י הבינה שהיא ההשגה. וכמ"ש ג"כ בלק"ת בפי' להקריב לי במועדו. בפ' פינחס סד"ה צו את בנ"י. כמו המועדים שהם יו"ט הם המחברים בחי' קדש ביומין דחול כו' ע"ש. וזהו ויצא יעקב יסוד אבא. מבאר הוא בינה שהיא מקור לשבע המדות כו' ע"ש. וז"ש בזהר בשלח שם ומהכא שאיב ואתנגיד בירא דנחלין ומבועין אתנגידו מיניה כו'. וע' בזהר חקת קפ"א ע"פ המשלח מעינים בנחלים. ועמ"ש מענין מעלת גילוי אור החכמה ע"פ ומעין מבית ה' יצא והשקה כו' בלק"ת בשה"ש בד"ה ששים המה מלכות. ומכ"ז יובן איך חו"ב נק' ממעמקים וכמ"ש במא"א אות מ"ם סעי' פ"ז ממעמקים יסודות דאו"א כו' עכ"ל. ועמ"ש סעי' קכ"א שנקראו ג"כ מסתרים הנסתרות לה' אלקינו כו'. ובמ"א נת' כי בכתר הממוצע בין המאציל לנאצלים יש ב' בחי' ע"י וא"א והם המאירים בב' יסודות דאו"א. בביאור ע"פ כי המצוה הזאת. גבי אנכי אנכי הוא מוחה כו'. נמצא המורם מכ"ז. אשר ההמשכה מבחי' כתר עליון הוא מאיר ומתגלה בחו"ב. וזהו ענין יחוד דאו"א שהוא נמשך ע"י מס"נ בק"ש וכמ"ש בביאור ע"פ ונקדשתי בתוך בנ"י פ"א בלק"ת פ' אמור. וזהו ענין הללו י"ה. ועמ"ש בד"ה באתי לגני בפי' עמקו מחשבותיך:
קיצור. ובחי' י"ה נקרא ג"כ ממעמקים כמ"ש במא"א אות מ"ם ספ"ז לפי שההמשכה מבחי' כי גאה גאה. שהוא ענין עומק למעלה מעומק. הוא בחי' ישת חשך סתרו. ואינו אפשר שיאיר באצילות אלא ע"י החכמה כח מה וכמו התהום א"א שיומשך כ"א ע"י גיד דק הוא המעיין הנובע. וממעיין זה נמשך בחי' הנהר היוצא מעדן. ואזי מנהר זה יוכל להיות נמשך בהגן שהם המדות עליוןנות הנק' נטיעות. וזהו ויצא יעקב מבאר שבע. ולכן נק' חו"ב ממעמקים. ושרש בק עומקים אלו הוא ב' הבחי' שבכתר ע"י וא"א אנכי אנכי. וזהו ענין יחוד או"א שבק"ש. ומכ"ז יובן ענין הללו י"ה:
(ד) וזהו ג"כ ענין מי ברא אלה וענין והיה מספר בנ"י כו' אשר לא יספר וכמ"ש ענין זה בד"ה והי' מספר בנ"י ובהביאור שם. וזהו ג"ע ענין והשיב לב אבות על בנים ההמשכה מבחי' י"ה הנק' אבות כי חו"ב נק' או"א בבחי' זו"נ הנק' בנים כו' ועמ"ש ע"פ וכל בניך למודי הוי'. ועמ"ש במ"א ע"פ ואתחנן שארז"ל תקט"ו תפלות כמנין ואתחנן התפלל משה דענין תקט"ו היינו כי ת"ק נמשך מבחי' ה' ספירות מחסד עד הוד. כי יסוד הוא בחי' ההשפעה לבר מגופא אבל עצם המדות הם חמשה וכנז' בדרוש ל"ג בעומר גבי הוד שבהוד ולכן נזכר תמיד מהלך ת"ק שנה. וט"ו העודפים על ת"ק היינו בחי' י"ה שצריך להמשיך בחי' י"ה לבחי' המדות הנק' ת"ק ע"כ הם תקט"ו. וזהו ג"כ ורגליהם רגל ישרה וארז"ל כמנין ישרה שהוא ג"כ תקט"ו. וכן תפלה שירה הוא בחשבון הנ"ל. וזהו ג"כ ענין הללויה. ועיין בזהר פ' ויחי דרל"ב ע"ב ת"ח
יובא מ: chabadlibrary · ספריית ליובאוויטש · free-to-read · במקור
הצעת תיקוןנשלח לבדיקה
דיווח על בעיהבלי חשבון
הטמעה באתר אחר
על הדף
פרטים
- חיבור
- יהל אור על תהלים
- כרך
- יהל אור
- מזהה
- rh-rt14ate6
עותקים
פעילות אחרונה
עוד לא הוצע כאן תיקון ולא דווחה בעיה.