פט
שטז
עולם חסד יבנה. ושם עמוד שני שזהו ענין יחוד ו"ה וכדפי' בפ' ויקרא ד"ז ע"ב ואיש דא קוב"ה אשר יקח אחותו דא כנ"י וכ"כ למה חסד הוא חסד הוא ודאי עכ"ל. א"כ לפ"ז פי' כי אמרתי עולם חסד יבנה שתמיד יומשך חסד זה להיות מי יתנך כאח לי. היינו יחוד קבה"ו. וא"ש דשייך זה לענין כסא דוד שהוא בחי' מל' דאצילות שתהי' מיוחדת עם נהורא עילאה דז"א ויהיו ע"ד אחים ורעים בבחי' אהל בל יצען. א"כ כי אמרתי י"ל שעי"ז ממשיך מלמעלה בחי' יום ליום יביע אמר ר"ת אור מים רקיע סוד המשכת הטפה עיין במא"א אות א' סעיף צ"ז:
(ה) זח"ג נשא קל"ג ב' פי' אמרתי עולם חסד יבנה זהו בז"א. דף קמ"ה ע"ב שבחי' זו זהו ביחוד דו"נ. ברע"מ פ' פינחס דרנ"ז ע"א דבניינא מתחיל מחסד הה"ד עולם חסד יבנה, אבל מבינה ולעילא איהי מנוחה ועונג ושביתה לכל עובדא עכ"ל:
(ו) לפמש"ל ס"ד י"ל חסד יבנה ע"ד ויבן את הצלע והתקין לו ממנו בנין עדי עד. לעדי עד ימלוך. בת"א פ' בראשית בד"ה ענין הברכות. לענין אחותו ע"ד ותתצב אחותו מרחוק וכתיב פתחי לי אחותי רעיתי כו'. ופי' ויבן את הצלע זהו כמ"ש בבה"ז פ' אחרי דע"ז בענין אתא חסד ופריש גזעין שהנסירה ויחוד פב"פ שאח"כ זהו ע"י חסד דאבא:
(ז) ת"ז בהקדמה ד"ו עמוד השני תרין שוקין כו' רביעאה וחמישאה לחסד דמתמן בניינא דעלמא הה"ד עולם חסד יבנה ה' עילאה אתפשטת עד הוד כו'. ת"ז תיקון כ"ב דס"ה ב' דמיומא דאתחריב ב' מקדשא כו' מתמן ואילך אתקיים קרא אמרתי עולם חסד יבנה (וכ"ה בילקוט בהושע סוף רמז תרכ"ב ע"פ כי חסד חפצתי ולא זבח) חסד סליק לחושבן ע"ב שמהן כו' והוכל בחסד כסא כו' תיקון כ"ח דבימינא אתברי עלמא כו' עולם חסד יבנה כו':
(ח) הרמב"ם במ"ני ח"ג פנ"ג האריך בענין החילוק שבין חסד לצדקה אשר צדקה הוא ענין היושר ר"ל יושר המדות למלאות מחסור מי שהוא בלחץכו' אע"פ שאין לו עליו חוק כו'. אכן חסד הוא הטוב בהפלגה. ומפני זה כל טובה שתגיע מאתו יתעלה תקרא חסד חסדי ה' אזכיר. ובעבור זה המציאות כולו ר"ל המצאת הש"י אותו הוא חסד. אמר אמרתי עולם חסד יבנה ענינו בנין העולם חסד הוא ואמר יתעלה בספור מדותיו ורב חסד עכ"ל. וזהו כפי' הת"י דלעיל סעי' א'. וזהו כענין מ"ש בת"ז במאמר דפתח אליהו ואלין ע"ס אינון אזלין כסדרן חד אריך וחד קציר וחד בינוני ופי' בת"א פ' וירא סד"ה פתח אליהו וז"ל הנה חסד נק' אריך לפי שהוא מתפשט מלמעלה מעלה למטה מטה כמו מים היורדים ממקום גבוה למקום נמוך. וגבורות שהן מלמטה למעלה הן חד קציר שהוא מקצר ומגביל השפעת החסד שיהי' לפי ההעלאה שמלמטה למעלה (ועד"ז ארז"ל מקום שאמרו להאירך אינו רשאי לקצר כו'). ובינוני הוא רחמנות בחי' ממוצע בין החסד שהוא שלא להבחין כלל אע"פ שאינו הגון. ובין גבורות לדון אם הוא הגון. ורחמנות הוא ממוצע שמצד עצמו אינו ראוי מ"מ צריך לרחם כו'. וע"ש סד"ה ארדה נא ואראה מ"ש עוד בזה. ומצד ג' בחי' אלו נמשך תקיעה שברים תרועה תקיעה מצד החסד שופר מאריך כו'. נמצא שהחסד הנק' חד אריך להיטיב ולהתחסד בתכלית זהו מ"ש הרמב"ם שהוא הטוב בהפלגה. והצדקה נמשך ממדת הרחמים הוא בינוני. ולכן צדקה רק לעניים וגמ"ח בין לעניים בין לעשירים. ובמ"א נת' שיש ג' מיני אותיות אתוון רברבן ואתוון זעירין ואתוון בינונים זהו ג"כ כענין ג' בחי' הנ"ל. חד אריך עי"ז נמשכים אתוון רברבן כו'. והכתר נק' אריך אנפין לפי ששם הוא בחי' חסד כמאמר דלית שמאלה בהאי עתיקא והכל ימין ע"כ נק' אריך בחי' חד אריך כו'
יובא מ: chabadlibrary · ספריית ליובאוויטש · free-to-read · במקור
הצעת תיקוןנשלח לבדיקה
דיווח על בעיהבלי חשבון
הטמעה באתר אחר
על הדף
פרטים
- חיבור
- יהל אור על תהלים
- כרך
- יהל אור
- מזהה
- rh-z1vp65hj
עותקים
פעילות אחרונה
עוד לא הוצע כאן תיקון ולא דווחה בעיה.