רמא

התומ"צ שהן המשכות מא"ס ב"ה הסוכ"ע. וזהו יום יום יעמס לנו מוסיף פקודיא כו' וזהו קדשנו במצותיך כו'. אך פי' יעמס לנו היינו כפי כח האדם שאת וכמ"ש במדרש פ' יתרו ע"פ קול ה' בכח כל א' לפי כחו וכן במדרש ס"פ פינחס כו' עכ"ה) תקיפא (היינו תרגום האל) די הוא פורקננא וסעידנא לעלמין:

(ב) ורש"י פי' ברוך אד' זה מן השיר האמור למעלה שירו לאלקים יעמס לנו יתן לנו ישועה רבה מלוא עומס (הג"ה היינו מבחי' ורב חסד עכ"ה) ככל אשר נוכל שאת. מצאתי יום יום יעמס לנו כל הימים נוהג בנו כן לכל צרה ישועתה עכ"ל. והמצ"ד כ' ראוי לנו לומר ברוך אד' אשר בכל יום טוען לנו ור"ל ברכותיו או טובותיו וקצר בדבר המובן מאליו. האל הוא האל המושיע לנו על עולם עכ"ל.

(ג) בגמרא* פ"ו דברכות ד"מ ע"א על המשנה ריה"ו אומר בורא מיני דשאים דכתיב ברוך אד' יום יום. בכל יום ויום תן לו מעין ברכותיו ה"נ כו'. וכ"ה פ"ד דסוכה דמ"ו סע"א לענין היו לפניו מצות הרבה כו'. ושם פרש"י בכל יום של שבת מעין של שבת של חול מעין של חול של יו"ט מעין של יו"ט המאורע עכ"ל. והיינו כי ביומין דחול ההארה מהמדות יום א' חסד יום ב' גבורה יום ג' תפארת. ונצרך להמשיך גילוי המדה ההיא שמאצילות כי למטה ההארה רק מו"ק דיצירה מט"ט עבדו זקן ביתו כו' וכמ"ש שער החצר הפנימית כו' סגור יהיה ששת ימי המעשה וכמ"ש בזה בזהר ס"פ נח דע"ו** וביארו בפרד"ס שער אבי"ע פ"ה והיינו שע"י התפלות ממשיכים אור האצילות שמאיר דרך התלבשות היצירה כו'. וביו"ט מאיר בחי' בינה מועדים לשמחה אם הבנים שמחה. ובשבת בחי' חכמה וקראת לשבת ענג. וע"כ בכל יום ויום תן לו כו'. כמ"ש וקראת לשבת עונג וקראת דוקא. ועמ"ש בת"א פ' יתרו בד"ה זכור את יום השבת לקדשו. ועיין בפרדס ערך יום וערך ימי עולם ימי קדם וערך ימים. ובמא"א יו"ד סעי' ח'. ואפ"ל שע"י הברכות מעוררים וממשיכים ג"כ הארץ ימי קדשם דא"א בימי אולם דז"א. ועי"ז נמשך ומאיר ג"כ למטה ביצירה ועמ"ש סד"ה וידעת היום. וע"פ יום ליום יביע אמר כו'. ועיין בזהר פינחס דף רמ"ט. בענין משכו מיומין עילאין ליומין תתאין:

(ד) בסנהדרין פרק חלק ד"ק ע"א. כי אתא רב דימי אמר עתיד הקב"ה ליתן לכל צדיק וצדיק מלא עומסו (מלא חפניו של הקב"ה טובה) שנאמר ברוך אד' יום יום יעמס לנו. א"ל אביי וכי אפשר לומר כן והלא כבר נאמר מי מדד בשעלו מים ושמים בזרת תכן (האיך אדם יכול לקבל מלא עומסו של הקב"ה והרי אין לו מקום ליתן דכל העולם כולו אינו אלא כמזרת ועד אגודל) א"ל מ"ט לא שכיחת באגדתא דאמרי במערבא משמיה דרבא בר מרי עתיד הקב"ה ליתן לכל צדיק וצדיק שלש מאות ועשרה עולמות שנאמר להנחיל אוהבי יש ואוצרותיהם אמלא (באותן עולמות יתן לצדיק את העומס) יש לפרש כי ידי יסדה ארץ ה' אצבעות יד שמאל זהו ממכ"ע ה"ג וימיני טפחה שמים ה' אצבעות יש ימין סוכ"ע. ומלא חפניו היינו לכאורה מה שמלא ב' ידיו כדמשמע ר"פ חמישי דיומא והיינו גילוי סוכ"ע בממכ"ע וע"ז שואל אביי וכי אפשר כו'. ותירץ שגילוי זה יהי' בש"י עולמות קנה חכמה קנה בינה ב"פ קנה גימט' יש. וזשארז"ל פ"ק דכתובות דף ה' סע"א גדולים מעשה צדיקים ממעשה שמים וארץ ועמ"ש מזה בלק"ת פ' נשא בביאור ע"פ נשא את ראש בני גרשון:

(ה) ואאזמו"ר נ"ע פי' ע"פ ראה אנכי נותן. דפי' נותן זהו ענין מלא עומסו והוא פרק העליון שביד שבו האצבעות היינו חב"ד שבחסד שבו ועל ידו נמשך לע"ל הגילוי מבחי' אנכי הוא סוכ"ע כתר. והיינו כמשל היד הגשמי שיש בו

ספריית ליובאוויטש · chabadlibrary.org