לט

ולכן הוא מדור נשמות הצדיקים כו' משא"כ באצילות א"א לשכליים נבראים לקבל מהן ולכן לית מחשבתא דילהון תפיסא שם כלל לכן הוא מדור לצדיקים הגדולים כו' אשר עבודתם הי' בבחי' מרכבה ממש כו' ע"ד שאמרו האבות הן הן המרכבה כו' עכ"ל אשר באריכות. א"כ מי יגור באהלך אפשר לפרשו על געה"ע שהוא בעולם הבריאה ששם ג"כ מאיר בחי' מי בינה בקננא בתלת ספירן בכורסייא ובינה נק' מי. לכן מי הוא שיזכה לזה והיינו הולך תמים כו'. ויש לפרשו ג"כ על עולם האצילות ממש שהוא ודאי אהלך. ושם מדור הצדיקים הגדולים וכמו שאמרו הולך תמים זה אברהם ופועל צדק זה יצחק ודובר אמת דא יעקב. ובזה א"ש מה שלכאורה קשה שדה"ע מרחיק הדבר מהתקרב אל ה' באומרו מי יגור כו' והכתיב כי קרוב אליך הדבר מאד ולפמ"ש כי פי' מי יגור זהו בחי' ההמשכה מלמעלה לק"מ. ועיין באלשיך מ"ש בזה איך כי יקל הדבר כו' אך גם כפשוטו אינו מרחיק ח"ו כ"א לחזק שיהי' קשר חזק וכנ"ל. וגדולה מזו מבואר ביהושע סי' כ"ד י"ט ויאמר יהושע אל העם לא תוכלו לעבוד כו'. והמכוון מזה כמ"ש אח"כ עדים אתם בכם וכדפירש"י שם לפיכך הכביד עליהם כו':

קיצור. ענין מי יגור באהלך. ע"ד באברהם והוא יושב פתח האהל כחום היום. כשמוציא חמה מנרתיקה. לשמש שם אהל בהם. וגם והוא דא עתיקא. בחי' מי יושב פתח האהל. ע"ד מי יתן מציון ציון גימט' אהל מועד. א"כ מי יגור באהלך יתפרש בשני אופנים מלמעלמ"ט ומלמטלמ"ע. אהלך י"ל מתיבתא דקודב"ה ג"ע העליון. או עולם האצילות ממש:

(ב) זהר ח"א ויצא קס"א א' וע"ש מענין הולך תמים כו'. זא"ב פ' שמות די"ג סע"ב מפרשו על ג"ע. זח"ג אמור צ"ח ע"ב מפרשו על הצדיקים המתקנים ומרוממים כנ"י בחי' מל' ליחדא עם קוב"ה. ובפרט בליל חג השבועות. וזהו מי יגור באהלך שהוא ענין היכל קדה"ק מקום יחוד וחיבור זו"נ כו'. וגם י"ל מי יגור באהלך היא אימא עילאה כמש"ש בענין בעטרה שעטרה לו אמו כו'. ויובן זה עוד עפמ"ש בזח"א פ' בראשית ד"ח ע"א גבי בנין דלמחר לא תיעול כלה בחופה אלא בהדייכו ואלין אקרין בני חופתה וכיון דעאלת לחופה קב"ה שאיל עלייהו ומברך לון ומעטר לון בעטריהון דכלה. ופי' הרמ"ז שם שהחופה היא היכלות דאו"א. ועמ"ש בלק"ת בשה"ש בד"ה כי על כל כבוד חפה. ובזה"ח פ' בראשית שם פי' החופה היא בינה והיינו שבה התגלות עתיטק. וא"כ לפ"ז פי' מי יגור באהלך היינו הנשמות שמתעלים עד הבינה. אשר שם היא צרורה בצרור החיים את ה' ממש. כמ"ש על פסוק זה במא"א. וזהו"ע לחזות בנועם ה' פי' בנועם הנמשך בשם הוי'. וע' זהר ויקרא די"ו ע"ב שהבינה היא מקום שהבע"ת עומדים מה שצדיקים גמורים אין יכולין לעמוד שם יעו"ש. כי צדיק הוא הממשיך מיסוד ז"א במל' ושם הוא מקומו. רק בע"ת ממשיכים יחוד או"א עזח"ב משפטים דק"ו סע"ב בפירוש בעל תשובה ממש שפירש כן. ומ"מ גם הצדיקים יכולים להגיע שם כענין מ"ש בלק"ת בד"ה שובה ישראל דרוש הראשון ספ"ב בענין והיה הוי' לי לאלקים שאמר יעקב. ואפ"ל ג"כ שזהו מדרגת חסידים הראשונים שלמעלה גם מבחי' צדיק גמור. וע' בלק"ת ע"פ אחת היא יונתי ולכן ע"ז אמר מי יגור באהלך כו'. ולכאורה צ"ע ממ"ש בזהר פ' אחרי דס"ו ע"א וכד חידו דזווגא אשתכח במלכא ובמטרוניתא כל שמשין וכל בני היכלא אשתכח בחידו כו' ובג"כ כתיב וכל אדם לא יהי' באהל מועד כו' וע' זהר ויגש דר"ח ע"ב ע"פ הוציאו כל איש מעלי ולא עמד איש אתו מהתודע יוסף אל אחיו. וע' בפ' ויחי דרכ"ט סע"א בפי' אחריך נרוצה. ועמ"ש ע"פ סוד ה' ליראיו:

ספריית ליובאוויטש · chabadlibrary.org