קיח
תנד
בפרד"ס ערך צדק שבינה נק' צדק עליון ומקבלת מיסוד אבא צדיק עליון. ועמ"ש ע"פ ומלכי צדק מלך שלם. בזהר פ' לך ובבה"ז שם. ולכן נק' נו"ה שערי צדק. וא"א לילך בם אלא ע"י זה השער לה' הוא מל'. ובמא"א צ' סעי' ז' כתב צדק הוא לפעמים חסד כטעם צדק יקראהו לרגלו כו'. וחסד ענף החכמה כו':
(ב) פ' בראשית נ"ד ע"ב ע"פ לפתח חטאת רובץ מאי לפתח כו' כד"א פתחו לי שערי צדק כו' ועמ"ש מענין לפתח חטאת רובץ ע"פ ושעיר לחטאת דר"ח:
(ג) פ' לך דצ"ג ע"א שע"י המילה נק' צדיק וזהו"ע פתחו לי שערי צדק. והיינו לפתוח השער ע"י הסרת הערלה שהוא בחי' לפתח חטאת רובץ. ועי"ז יקוים פתחו לי כו'. ושם דצ"ו ע"ב וגם יקב חצב בו דא תרעא דצדק כד"א פתחו לי שערי צדק. ופי' הזח"מ תרעא דצדק הוא היסוד שהוא שער ליכנוס לעלמא דנוק' מלכות. כד"א פתחו לי שערי צדק שהוא הי' כבר במל' ואמר שיפתחו לו השערים שביסוד שבה נכנס הצדק לעלות למעלה וזהו פתחו לי שערי צדק השערים שבהם נכנס הצדק נמצא מגדל הוא במל' שהוא המילה וזהו ויבן מגדל בתוכו דהאי כרם שהם כל איש ואיש מישראל שנחתמו במילה. וגם יקב יסוד שהיא הפריעה עכ"ל. ובמא"א אות יו"ד סכ"ג יקב נק' היסוד דנוק' ושם יחוד השמות סוד יב"ק עכ"ל. וסכ"ד יבק הוי' אלקים כו'. א"כ לפ"ז שערי צדק שה"ע יקב היינו יחוד זו"נ וה"ס יחוד הוי' אלקים כו':
(ד) פ' וירא ק"ג ב' ע"פ והוא יושב פתח האהל דא הוא פתחא דצדק כד"א פתחו לי שערי צדק כו' וע"ש בפי' נודע בשערים בעלה וזהו ענין שערי צדק. וע' זהר שם צ"ח א' ב' מענין פתח האהל ובפ' בא דל"ו. וע' זהר ויצא דק"נ ע"ב ע"פ וזהו שער השמים והוא ג"כ ענין שערי צדק. ואפ"ל כי הקו וחוט מסתיים במל' דאצילות ע"כ זהו ענין פתחו לי שערי צדק שהוא גילוי האצילות ששם מאיר הקו מאוא"ס ועמ"ש מזה ע"פ כי ישרים דרכי ה' וכמ"ש צדיק ה' בכל דרכיו ולכן נק' שערי צדק:
זח"ג קכ"ג א' קע"ב סע"ב רפ"ז א'. וע"ש רצ"א סע"ב. י"ל שערי צדק היינו משפט וצדק וע' בלק"ת פ' תצא בד"ה ולא אבה בפי' צדק מלאה ימינך וע' זהר בחקתי קי"ג ב':
(ה) זח"ג שלח קנ"ט א' תלת עלמין כו' עלמא תניינא כו' שערי צדק לפי' הרח"ו הוא בריאה. שבבריאה יש שם שליטת המל' הנק' צדק. א"כ ההיכלות דבריאה נק' שערי צדק. כי צדק ומשפט מכון כסאך היכל קדה"ק ושערי צדק הם ו' היכלות דבריאה שש מעלות לכסא. ולהרמ"ז שם עלמא תניינא הוא עולם האצילות המתחיל מן חכמה יו"ד של שם. וצדק הוא המל' דאצילות הוא השער לה' וזהו ענין שערי צדק. ונק' צדק כי שם ביטול איהו וגרמוהי חד משא"כ בי"ע הוא עולם הפירוד. ובפי' האזינו דרפ"ז ע"א כ' בשם הרח"ו בענין ז' כוכבים. כוכב צדק הוא חסד. והרמ"ז שם כ' צדק הוא מל':
(ו) פ' אחרי דע"א סע"ב בפי' ותשב בפתח עינים. ופסח ה' על הפתח וכתיב פתחו לי שערי צדק. ועמ"ש בד"ה קול דודי בלק"ת בשה"ש בפי' ופסח ה' על הפתח שהוא גלוי אור א"ס בבחי' דילוג למעלה מסדר השתלשלות וגילוי זה נמשך על הפתח שהוא מל'. ועד"ז נת' בזהר וירא ק"ג ע"ב שלע"ל יהיו כל האורות עליונים נמשכים ומתגלים בבחי' פתח הנ"ל וז"ש והי' צדק אזור מתניו כו':
(ז) אמור צ"ה סע"א ע"פ פתחי לי אחותי כו' אנת הוא פתחא לאעלאה לי כו' פתחו לי שערי צדק ועמ"ש ע"פ בזאת יבא אהרן כו':
יובא מ: chabadlibrary · ספריית ליובאוויטש · free-to-read · במקור
הצעת תיקוןנשלח לבדיקה
דיווח על בעיהבלי חשבון
הטמעה באתר אחר
על הדף
פרטים
- חיבור
- יהל אור על תהלים
- כרך
- יהל אור
- מזהה
- rh-2nt9bj9p
עותקים
פעילות אחרונה
עוד לא הוצע כאן תיקון ולא דווחה בעיה.