צג
שדמ
דבור ממש כמו האדם שהוא מדבר בדעת כ"א ששואג בקול בלי דבור וזהו בחי' בריאה שלגבי אדם דאצילות נחשב האהבה של פני אריה דבריאה כשאגת האריה בלי דעת כו' ועמ"ש בד"ה אתם נצבים לפי שאהבתו נמשך רק מההתבוננות מלכותך מלכות כל העולמים. ונק' אחרי ה' ילכו כאריה ישאג. וכעד"ז המלאכים הנק' נוני ימא הם ג"כ רק במדרגת חי שאינו מדבר כי הים הוא ג"כ עולם הבריאה כנ"ל ועיקר בחי' מדבר זהו אדם דאצילות. וזהו שנק' אלמים שאינן בבחי' מדבר כ"א כאריה ישאג שור גועה כו' כאיל תערוג כו' וכן נוני ימא. וזהו ע"ד שארז"ל ע"פ מי כמוך באלים מי כמוך באלמים. והיינו שכאשר אין דבור העליון דאדם דאצילות בחי' ועד דמות הכסא דמות כמראה אדם. כשאין הדבור בגלוי נק' כביכול אלם. ובמא"א אות א' ספ"ב אלם היינו זו"נ בהסתלקות המוחין הפנימי' שלהם כו' ונשארים בלא דבור כו' ועל הרוב זה אלם בחי' עבור עכ"ל ופי' עבור מבואר בת"א פ' וארא בד"ה וארא אל אברהם וז"ל והנה בחי' עיבור דהיינו בזמן הגלות מצרים סליק קודב"ה לעילא לעילא כו' אינו נראה יחודו ית' בהתגלות ונראה כאלו העולם הוא דבר ויש בפני עצמו עכ"ל. לכן נק' בחי' זו אלם. שאין הדבור העליון מאיר בגילוי. ועמ"ש בלק"ת פ' צו ד"ט ע"ב בד"ה והי' אור הלבנה שע"ז אומרים מהרה ישמע כו' קול חתן וקול כלה. וכשנמשך ההשפעה ע"י ק"נ הנק' קול דממה דקה בחשאי זהו ענין נאלמתי דומיה החשיתי מטוב. וע' עוד מזה בד"ה אלה מסעי דרוש השני פ"א. ועד"ז יובן ענין שהמלאכים נק' אלמים. ובלק"ת ס"פ פינחס בד"ה קדש דע"ט ע"ג פירש הבו לה' בני אלים הם המלאכים דעשי' שנק' אלמים ומקבלים מאותיות אלם משם אלקים ובחי' י"ה דאלקים אינו מאיר בהם שהם המוחין חו"ב ע"כ הם בחי' אלמים. והמלאכים הנק' בני אלהים הם נמשכים מהדבור העליון כו'. ומכ"ז יובן ענין הדיורים אלמים שהם ע"ד המלאכים הנק' בני אלים. והיו משכימין ושואלים בשלומו של מלך כמ"ש ברן יחד כל כוכבי בקר ויריעו כל בני אלהים:
אמר המלך אלו היו פקחין עאכ"ו. הושיב בה דיורים פקחים. ר"ל בחי' יקוו המים כו' ותראה היבשה כו'. ונאמר נעשה אדם בצלמנו חביב אדם שנברא בצלם בחי' מדבר ששרשו מאדם דאצילות ע"כ נקראו פקחין ולא אלמים כמלאכים דבי"ע וכמ"ש בעה"ק שהנשמות שרשם גבוהים מהמלאכים. עמדו והחזיקו בפלטין. כי לפי שהם בעלי בחירה וע"י עה"ד שנאמר ונפקחו עיניכם נעשה הפקחות שבהם ע"ד עה"ד טו"ר וע"כ החזיקו בפלטין ונעשו יש ודבר נפרד לגמרי וענין החזיקו י"ל ע"ד שאמר המין מפלגך ולעילא כו' כמ"ש בלק"ת בד"ה ששים המה מלכות דרוש הראשון. א"נ ע"ד שאמרו המרגלים כי חזק הוא ממנו וארז"ל שאמרו כביכול אפילו בעה"ב אינו יכול להוציא כליו משם. ור"ל שאמרו שהם יניקתם ממקום גבוה היינו מבחי' כמה ארך אפים לפניו דקמיה כחשיכה כאורה כמ"ש בד"ה ויהי בשלח פרעה ובד"ה ויאבק איש עמו. והיינו לפי שנפלו בשבה"כ מעולם התהו שלמעלה מעולם התיקון וזהו ענין לפני מלך מלך לבני ישראל. וע"כ אפילו בעה"ב ז"א דאצילות דתיקון שנק' בעה"ב. היינו ענין שהפלטין הם של מלך כנ"ל ומלך במשפט יעמיד ארץ ע"י חו"ג כו'. וע"ד התומ"צ והם אמרו שא"י להוציא כליו משם לפי שהכלים הם משבה"כ דתהו והרי יונקים מבחי' שלמעלה מז"א דאצילות דהיינו מארך אפים שהוא אריך אנפין והפרידו בין א"א לז"א וכמ"ש הרמ"ז בפ' שלח דקצ"ח ע"ב שאמרו כי אין השגחת א"א בעצמה שולטת עליהם כ"א דרך ז"א דוקא וזהו ע"ד על השמים כבודו. והשמים שולטים על הארץ ע"ש. ור"ל דא"כ הם היונקים מא"א עצמו אף שהוא ע"י שבה"כ כיון שעכ"פ יניקתם מא"א דקמי' כחשיכה כאורה ולמעלה מהצמצום. לכן בעה"ב ז"א שהוא ע"י צמצום יו"ד כו' א"י להוציא כליו משם. ועד"ז החזיקו אלו בפלטין ואמרו אין אלו פלטין של מלך ז"א
יובא מ: chabadlibrary · ספריית ליובאוויטש · free-to-read · במקור
הצעת תיקוןנשלח לבדיקה
דיווח על בעיהבלי חשבון
הטמעה באתר אחר
על הדף
פרטים
- חיבור
- יהל אור על תהלים
- כרך
- יהל אור
- מזהה
- rh-1xr21w7g
עותקים
פעילות אחרונה
עוד לא הוצע כאן תיקון ולא דווחה בעיה.