קלו
תקיג
כדפי' בזח"א פ' בראשית די"ח ע"א בענין יקוו המים אל מקום אחד היינו יסוד וכן מרומז במד"ר פ' בא שם שהמים נמשכו אל מקום לויתן שהוא בחי' לויתן זה כו' אשר לויתן מורה על יחוד היסודות ע"כ בחי' זו צריכה כיסוי. וע' בלק"ת פ' אחרי ד"ה ביאור הדברים בענין לטהר תטהרו שהמלאכים מכסים היחוד בגדפין. וזהו לרוקע הארץ היא תושבע"פ הנגלות לנו ולבנינו. על המים פנימיות התורה כי צ"ל ולמכסה עתיק כו' וכנ"ל. כי הנה ארץ ומים הם עלמא דאתגליא ועלמא דאתכסיא. וא"כ ב' בחי' אלו בתורה הם ג"כ בחי' גליא וסתים שבתורה. וא"כ בחי' מים שבתורה זהו בחי' סתים וע"כ צ"ל לרוקע הארץ על המים כו':
(ו) בעמוס רמז תקמ"ג ע"פ כי הנה יוצר הרים דע"ט ב' הביא הש"ס דפ"ב דחגיגה הנזכר לעיל סעי' ב':
(ז) בתלים קפיטל פ"ט ע"פ משכיל לאיתן האזרחי. חסדי ה' עולם אשירה. דקי"ז ע"ד רמז תת"ס. בפי' הפסוק כי אני ה' עושה חסד כו'. אמרו לאיתן על מה העולם עומד אמר להם על החסד כו' הוי אומר אמרתי עולם חסד יבנה. וכן דוד אומר לעושה השמים בתבונה כו'. על מה הם עומדים על החסד שנאמר כי לעולם חסדו. באיזה זכות הם עומדים על החסד שנאמר לרוקע הארץ על המים כי לעולם חסדו עכ"ל:
(ח) עמ"ש אאזמו"ר נ"ע בדרושי קיץ תקס"ב ע"פ קדושים תהיו מענין לרוקע הארץ על המים שע"י שמי הים עוברים דרך הארץ נעשו מים חיים וזהו ענין בכל מאדך שנמשך דוקא ע"י ההתלבשות בגוף. ועמ"ש מענין זה בלק"ת פ' חקת ע"פ עלי באר. וענין כל"ח ע"ד כי חסד חפצתי ולא זבח. ועמ"ש בלק"ת פ' שלח בד"ה כי תבואו אל ארץ מושבותיכם בענין כל הקורא ק"ש בלא תפילין כאלו הקריב כו' זבח בלא נסכים. משם יובן דזבח זהו כענין רצוא וק"ש. וחסד זהו שוב וכענין נסכים. וזהו כי חסד חפצתי. וזהו ג"כ ענין לרוקע הארץ על המים כי המים מבחי' עגולים וכמ"כ תהו בחי' עגולים וכמ"ש והארץ היתה תהו כו' עד על פני המים. וזהו ענין העלאה למעלה עד שלמטה תהו ושממה. וכן ענין גלי הים מתעלים ונגבהים. ועד"ז למטה שפכי כמים לבך. וגם עגולים ביטול כעלול המוקף מעילה וכענין נוני ימא יחו"ע. אבל ארץ היא בחי' שוב. מצות. וכמ"ש בד"ה כאשר השמים החדשים שבלק"ת סוף שה"ש. ועז"נ כי אני ה' עושה חסד ומשפט וצדקה בארץ כי באלה חפצתי. כי חפץ חסד הוא המשכה למטה. וזהו כי חסד חפצתי בחי' ארץ ויושר ותיקון. ולא זבח העלאה כמו ים ועגולים ותהו. והיינו כי היושר בשרשו גבוה מהעגולים שהעגולים מבחי' נפש ושרשו מל' דא"ס. והיושר מבחי' רוח ושרשו למעלה ממל' דא"ס. כי הצמצום הי' במל' דא"ס. והיושר שרשו מבחי' שלא הגיע בו הצמצום כלל כמ"ש באוצ"ח בתחלתו בהג"ה. ומשם נמשך הכח שיהי' נעוץ תחלתן בסופן וסופן בתחלתן שיש בבחי' רגל והארץ הדום רגלי בחי' גבוה יותר מבחי' הראש. והנה כח"ב דיושר גבוהים מהעגולים כמ"ש בכהאריז"ל בפי' לעושה השמים בתבונה והרי יש בבחי' סוף היושר והארץ הדום רגלי בחי' הגבוה מהראש דיושר כו' וכ"ש מבחי' עגולים. וכ"ז נמשך מא"ס ב"ה שלא שייך בו ראש וסוף שמשם נמשך הכל להיות נעוץ כו' מבלי אשר לא ימצא כו' ע' לק"ת בד"ה והי' מספר בנ"י. וזהו הכח שיש בארץ להוציא יש מאין תדשא הארץ דשא כו' וה"ע חסד כמ"ש זרעו לכם לצדקה וקצרו לפי חסד כו' זורע צדקות כו' והם כל המצות שעי"ז הארץ מצמחת אור חדש כמ"ש כי כארץ תוציא צמחה כו' כן כו' וצמיחה זו למעלה מבחי' עיגולים שאין בהם הכח להוציא יש מאין. ועמ"ש באג"ה סי' כ' בד"ה איהו וחיוהי. ושרש חסד זה מחסד דעתיק. והתגלותו לע"ל שיהי' רוקע הארץ כו' נותן נשמה לעם עליה
יובא מ: chabadlibrary · ספריית ליובאוויטש · free-to-read · במקור
הצעת תיקוןנשלח לבדיקה
דיווח על בעיהבלי חשבון
הטמעה באתר אחר
על הדף
פרטים
- חיבור
- יהל אור על תהלים
- כרך
- יהל אור
- מזהה
- rh-34vh6jag
עותקים
פעילות אחרונה
עוד לא הוצע כאן תיקון ולא דווחה בעיה.