עז
רסח
דכל שחשיש סופיה מבריא ואם שינוי ימין לית סבר כו'. אך ממש"ש שזהו ההפרש בין קציפה למאיסה. והרי ברבות סוף איכה הביאו ראיה שא"א להיות מיאוס ח"ו ע"ש סד"ה אתה ה' לעולם תשב. וכמ"ש בירמי' ל"א ל"ו אם ימדו כו' גם אני אמאס כו'. וא"כ כיון שאינו מיאוס אינו שינוי ימין דהא בהם תליא ע"ש) לכך נאמר חלותי היא פי' המ"כ בלשון ניחותא תנחומים אלו מדבר אני על לבי שהם חלאים ויכולין להתרפאות עכ"ל. וענין החולי והרפואה עמ"ש בלק"ת בד"ה בד"ה כי המצוה הזאת בפ' נצבים ומ"ש בד"ה רפאני הוי' וארפא. גם י"ל בריאה לשון בריאות. ויצירה התחלת עה"ד טו"ר מחלה. ובעשי' הרפואה. ועמ"ש סד"ה מי מנה עפר יעקב בענין ומספר את רובע ישראל כו' והבן:
(ה) עו"ש במדרש פ' תשא שם א"ר אלכסנדרי כל הדברים הללו באו עלינו ע"י שלא חלינו מלפני הקב"ה. ואין לשון חלותי אלא תפלה כד"א חלו נא פני אל ויחננו במלאכי סי' א'. ויש לפרש מה שנזכר התפלה בלשון חלו דוקא היינו כמ"ש ברבות כי תשא פמ"ג ע"פ ויחל משה. עשה את המר מתוק כו'. והיינו המתקת הדינים כענין מיתוק מי מרה. והיינו ע"י דאתהפכא בנפש ג"כ ממרירו למתקא ע' בת"א פ' מקץ בד"ה מזוזה מימין. נמצא יש ד' פירושים בענין חלותי היא. הא' לשון חיל ורעדה. הב' לשון חולה הג' לשון תפלה. הד' לעשות ממר מתוק. ור"ל ואומר שכ"ז שבשביל חלותי היא להמתיק אותי שאעשה ממרירות שלי מתוק. ע"ד מ"ש ברבות ויקהל פ"נ ע"פ כי מרים הם הדור היה מר במעשיון. וכדי לתקן זהו הוא ענין זה. עקדה שנ"א. של"ה כ"ז ב' קע"ג ב' שט"ו ב':
(ו) בשל"ה כ"ז ב' בשם החייט ואומר חלותי היא שנות ימין עליון. והכוונה שאם נרגיש שינוי במושבינו אצלו ית' פעם אנו עומדים לימינו כבנים האהובים אליו. ופעם לשמאלו כעבדים המרוחקים מאדוניהם. אמר כי זה חולי שלי הוא לא שינוי בו ולא בימינו חלילה עכ"ל. ויובן עפמ"ש בד"ה ושננתם לבניך. בענין טיטוס שגדר את הפרכת ויצא דם שזהו ענין שהמשיכו יניקה מפנימיות החיות לסט"א. ועי"ז נמשך עת אשר שלט האדם באדם כו' אך שהוא לרע לו:
(ז) של"ה קע"ג ב' טוב ה' לכל אני הוי' לא שניתי. והשינוי מצד המקבלים. כאשר ביאר ב"ע ואומר חלותי היא שנות ימין עליון. לעשות מרכבה לזה לא שינו את שמם. גדורים מעריות. שלא שינו את לשונם כו' ע"ש במסת פסחים שלו מצה עשירה דרוש ה':
(ח) ס"פ בשלח שט"ו סע"א וע"ב צריך להחזיק עמוד התורה והוא חרות מוציא לחירות. וכן כתיב ימינך ה' נאדרי בכח ימינך ה' תרעץ אויב (ועמש"ל סעי' א' בשם פרש"י) ופי' בזהר כל זמן שהתורה הניתנה בימין היא נאדרי בכח אז ימינך תרעץ אויב והוא כמו שדרז"ל הקל קול יעקב כו' ואם אין התשובה תשובה גמורה אז משיב אחור ימינו מפני אויב ופני אויב הוא ס"מ כו' (עמ"ש ע"פ כי תצא למלחמה על אויבך). וענין השבת הימין אחור הוא כי השמאל תשפיע הדין (מאחר שאינה כלולה בימין וע' בזהר ר"פ קרח) והימין שהוא החסד משפיע החסדים אל החיצונים שהם אחור והם נק' אחוריים (עמ"ש בסידור בד"ה עבדים היינו לפרעה במצרים כו') ועז"נ ואומר חלותי היא שנות ימין עליון עכ"ל. וענין שהימין משפיע אל כו' מובן ממ"ש בת"א בד"ה בשלח פרעה בענין כמה ארך אפים לפניו כו' ורב חסד כו' שלא ע"פ חשבון כו' ע"ש ועיקר בחי' ימין הוא א"א שכולו ורב חסד דלית שמאלה בהאי עתיקא. והם מקבלים משם כמ"ש בד"ה כי עמך מק"ח גבי כי הנה כתיב רם על כל גוים ה' כו' שהוא מצד
יובא מ: chabadlibrary · ספריית ליובאוויטש · free-to-read · במקור
הצעת תיקוןנשלח לבדיקה
דיווח על בעיהבלי חשבון
הטמעה באתר אחר
על הדף
פרטים
- חיבור
- יהל אור על תהלים
- כרך
- יהל אור
- מזהה
- rh-3cpr4y3v
עותקים
פעילות אחרונה
עוד לא הוצע כאן תיקון ולא דווחה בעיה.