שפג

ועולה כל אחד במקום הראוי לו. היינו שעולה המובחר למעלה מן הפרסא וניזון ממנה המוח והלב (עיין זח"ג שלח קס"א ב') והוא בחי' מ"ן. והבישול הוא ע"י הגבורות שביסוד דנוק' שהוא אהוי"ר שכל הבירורים הוא ביסוד דנוק' (ע' זח"ג דר"מ ע"ב בפי' באתי לגני) וזהו וכל קרבי את שם קדשו קרבי הוא הקיבה ששם נתבשל ונתברר מן הפסולת היוצאים לחוץ והמובחר עולה בבחי' מ"ן והם תמכין דאורייתא המחזירים לומדי תורה ומקיימין אותה (ר"ל פי' וכל קרבי למטה הם תמכין דאורייתא שבהם ועל ידם הבירור שע"י מעשה המצות שכללותם צדקה. ועוד כי תמכין דאורייתא הם נה"י ומבואר למעלה סעי' א' שמה שמתחת לפרסא של חצר הכבד שייך לנה"י ע"כ בחי' קרבי הם תמכין. אבל בעלי תורה עז"נ ויהי קול מעל לרקיע קול יעקב בחי' תורה הוא נמשך למעלה מהרקיע והפרסא וכמו מאברי הנשימה הריאה והלב שלמעלה מחצר הכבד מהם נמשך הקול כו') והפסולת יוצא לחוץ ונעשה מזה אותיות דברים של חולין והכל ע"י בחי' הקרביים שהם ישראל. אך יש קרביים עליונים וקרביים תחתונים. קרביים העליונים כגון קבה והמסס ובה"כ. וקרביים התחתונים אינן משמשים כלום רק שדרך שם יוצא הפסולת והם בחי' המלאכים שהפסולת שמבררים ישראל יוצא דרך המלאכים ונעשה מזה כל עניני עוה"ז הגשמי ואף אלו לא חטא אדה"ר ולא הי' קליפת נוגה מ"מ הי' עבודה להעלות מתחת הפרסא כי יש בחי' פרסא בכל העולמות שמה שלמטה מן הפרסא אינו ממהות שלמעלה מן הפרסא כמו באדם שכל בחינות האדם המוח והלב וכל החושים הם למעלה מהפרסא עכ"ל. והוא בביאור ע"פ ויהי קול מעל לרקיע כו'. לפ"ז פי' הפסוק לדוד ברכי נפשי היינו נשמות ת"ח. וכל קרבי הם בעלי עסקים תמכי דאורייתא כו' וכן לפי' הזח"א הנ"ל דהם חיון ברא. הרי חיות ואופנים ביצירה ועשי' שכנגדם למטה מארי משנה ומארי מקרא. אבל שרפים בבריאה כנגדם בעלי תלמוד ת"ח כו' וכמ"ש סד"ה ואהי' אצלו אמון. עוד מענין לדוד ברכי נפשי כו' וכל קרבי בזח"ג נשא קכ"ו סע"א קכ"ז א':

(ז) במדרש תלים עשרה דברים יש באדם הקנה לקול הוושט למזון הכבד לכעוס הריאה לשתות המרה לקנאה הקיבה לשינה המסס לטחון הטחול ולשחוק הכליות יועצות הלב גומר לפיכך הי' מקלס דוד ואומר אודך על כי נוראות נפלאתי לכך ברכי נפשי את ה' כו' עכ"ל. וי"ל על עשרה דברים הנ"ל אמר וכל קרבי:

(ח) ס"ח סי' נ"ז ברכי נפשי את ה' וכל קרבי אפילו קרביים של בני אדם ובני מעיים צריכים לברך את ה' לפיכך צריך לבדוק א"ע יפה כשבא להתפלל ואין להביא בטן מלא צואה לפני הקב"ה לברכו עכ"ל. ועיין בת"א סד"ה בשלח פרעה בפי' מארז"ל הרוצה לקבל עליו עומ"ש שלימה יפנה ויטול ידיו כו' וע' בהרמ"ז תצוה קפ"ג גבי בתרין נקודין כו':

ס"ח סי' תת"ך כתיב ברכי נפשי את ה' וכל קרבי את שם קדשו כשיברך להקב"ה צריך לברכו בקול רם כי בקול רם כל הקרביים מתנועעים ונמשכים אחר הקול עכ"ל ויש לומר בזה דכבר נתבאר דהקול יוצא מאברי הנשימה שלמעלה מהפרסא והנה אף שהחיות בהם נמשך ע"י אברי המזון שלמטה מהפרסא נמצא הם ג"כ מברכים להקב"ה אך עכ"ז כדי שיהיו מתעלים עוד בשעת הברכה ממש ג"כ זהו ע"י שמברך בקול רם שאז הקרביים מתנועעים ונמשכים אחר הקול. וה"ז חיבור הבחי' שלמטה מהפרסא אל הבחי' שלמעלה מהפרסא כו'. ועד"ז י"ל ענין העונה אישר"מ בכל כחו כו':

ספריית ליובאוויטש · chabadlibrary.org