קמח
תקפג
כמ"כ בו"ק העליונים שיעלו מ"ן כו') וע"ד הללו את ה' מן השמים הללוהו במרומים אלין תרין סטרין דאינון רומא דשירותא ימינא ושמאלא (פי' הם חו"ג. ור"ל במרומים משמע ב' בחי' רום ימינא ושמאלא. עדמ"ש רום ידיהו נשא בחבקוק סי' ג' יו"ד. ועמ"ש בת"א פ' וארא בד"ה לכן אמור לבנ"י בפ' אשר נשאתי את ידי כמשל היד שיכולה להגביה החפץ למעלה מן הראש כו' דהיינו עליית המל' בכתר שלמעלה מהראש שהוא חכמה זהו ע"י אשר נשאתי את ידי כו' וע' בזהר ר"פ יתרו ע"פ הרימותי ידי ובהרמ"ז שם. וגם י"ל כי ז"א בעתיקא אחיד ותליא היינו ששורש המדות נלקח מלמעלה מחו"ב כמ"ש בת"א פ' יתרו בד"ה ענין האבות הן הן המרכבה ובלק"ת בשה"ש בביאור ע"פ שימני כחותם בענין וימינו תחבקני דקאי על רצועות תש"ר ובבחיי פ' בשלח ד"צ ע"ד ע"פ ויהי ידיו אמונה כי בשני ידים יש עשר אצבעות ומרומם אותם למעלה כו'. וא"כ עד"ז יש לפרש הללו את ה' מן השמים הם אש ומים חו"ג. ואח"כ הללוהו במרומים ע"ד רום ידיהו כו'. או כי השמים זהו ת"ת והוא מייחד חו"ג ואזי הוא עליית חו"ג וזהו הללוהו במרומים כו'):
(ד) ומהכא אתפשטאן כולהו אחרנין לתתא ברזא דדרגין (ר"ל מבחי' חג"ת נמשך השפע למטה בנה"י. כי נצח ענף החסד וכו' וכמ"ש בת"א בד"ה לבסומי בפוריא. דרוה"ר. וז"ל והנה ג' מדות אלו הם וא"ו מדות שבהשתלשלות המדות עד סוף המעשה יש ג"כ ג' בחי' אלו כו' ע"ש) הללוהו כל מלאכיו אלין תרין קיימין (פי' נו"ה) דקיימי תחות גופא (שהוא ת"ת) למשען גופא עלייהו (עמ"ש ע"פ במחוקק במשענותם) ת"ח אינון קיימין דגופא אשתען עלייהו. קיימי הכא ברזא דמלאכין בגין דירכין אינון שליחן למיזל מאתר לאתר (עמ"ש גבי מדלג כו' ומקפץ כו' בלק"ת בשה"ש סד"ה קול דודי. כי זהו הכלל שבכל גילוי אינו נגלה כ"א בבחי' רגלים שהם נו"ה. ועיין באג"ה סי' י"ט בד"ה עונה אור איך נו"ה הם שלוחי השפע כו'. וע' בת"א פ' בשלח בד"ה אז ישיר משה. בפי' בשוקי האיש. ועמ"ש בת"א ר"פ בראשית בד"ה השמים כסאי בפי' והארץ הדום רגלי שנמצא מעלה יתירה ברגל כו' ע"ש ובלק"ת בד"ה לבאר ענין יוהכ"פ בפי' ומלאכי אלקים עולים הם המצות כו' ע"ש כי המצות נמשכו מנו"ה. ובמא"א אות מ"ם סעי' ס"א. מלאכי אלקים נקראו או"א מלבישים לנו"ה דעתיק. מלאכים נק' נ"ה שלוחי הת"ת כי הרגלים שלוחי האדם. ומשלחם הגוף עכ"ל. וע' בזהר ר"פ וישלח ע"פ וישלח יעקב מלאכים לפניו. ועמ"ש בת"א ס"פ וישב ע"פ ונתתי לך מהלכים בין העומדים ויש להעיר מענין ג' יו"ט שנקראו שלש רגלים. א"כ הם ג"כ שלוחים וכמו שכללות המצות נקראו שלוחים בתנחומא פ' ויגש). ומרזא דא נפקין אינון דאקרין מלאכים דאינון שליחן למהך בשליחותא דמאריהון מאתר לאתר (וא"כ אפ"ל שע"י הללוהו כל מלאכיו הם מעוררים בשרשם בנו"ה דאצי'. ועד"ז למעלה יותר עד בחי' מלאכי אלקים או"א המלבישים נו"ה דעתיק כדי שמשם יומשך אור ושפע מהמשלח. ויקוים מ"ש הנה אנכי שולח לכם את אליהו כו'):
ב הללוהו כל צבאיו. דא איהו אתר (פי' יסוד) דנפקי מיניה כל חילין קדישין עילאין (היינו שמהיסוד נולדים הנשמות ומלאכים ע"י המל' נמשכים בבי"ע כמ"ש בזהר בראשית דכ"א סע"ב). רזא דאת קיימא קדישא. ואיהו רשים בכל שאר רבוון כדקא אמרן דכתיב ה' צבאות שמו (ע' בזהר משפטים דצ"ז ע"ב וע' במשנה פרק שלשה שאכלו כאחד דברבוא הוא מזכיר אלקי הצבאות. והרבוא שרשו בעת"י דשם נאמר ורבוא רבבן קדמוהי יקומון והיינו כי נה"י שרשם מהכתר ע' בלק"ת ביאור אלה מסעי. ובביאור חגרה בעוז מתניה):
יובא מ: chabadlibrary · ספריית ליובאוויטש · free-to-read · במקור
הצעת תיקוןנשלח לבדיקה
דיווח על בעיהבלי חשבון
הטמעה באתר אחר
על הדף
פרטים
- חיבור
- יהל אור על תהלים
- כרך
- יהל אור
- מזהה
- rh-4nyxhy6x
עותקים
פעילות אחרונה
עוד לא הוצע כאן תיקון ולא דווחה בעיה.