תנא

מפני שכנען הוא מחם קו השמאל בשבה"כ ברע גמור דהיינו בג"ק שלמטה מנוגה. משא"כ בקו הימין דשם שאינו נופל כ"כ למטה כ"א בק"נ ולא בג"ק שלמטה מנוגה כו'. וע' בזהר פקודי דף רכ"ד ע"ב בענין זהב התנופה וע"ש בהרמ"ז כי הימין אין ממנו קליפה. י"ל היינו בעולם התיקון. ומ"מ גם בשבה"כ לא נפל כ"א בק"נ ולא ברע גמור. וזהו ענין נדיבים. ועד"ז יש לפרש מ"ש הללו את ה' כל גוים שבחוהו כל האומים ואיתא בילקוט שם מהמדרש תלים סי' קי"ז גוים אלו ששיעבדו בהן כו' היינו שנשתלשלו מקו השמאל. לאומים אלו שלא שעבדו שנשתלשלו מקו הימין וכנ"ל שנק' נדיבים. ועמ"ש בסידור ע"פ אל תבטחו בנדיבים כו'. הטעם שנקראו נדיבים. וע' בת"א ד"ה ויהי בשלח פרעה שמקבלים מבחי' כמה ארך אפים כו'. וכן במדרש תלים שם מבואר דענין מבטוח בנדיבים היינו מ"ש אל תבטחו בנדיבים:

(ג) והנה בלק"ת שם פי' מבטוח בנדיבים קאי אפילו על האבות שנק' נדיבים. ולכאורה זה אינו מובן. אך מאחר שגם פי' מבטוח באדם היינו באדם העליון כמ"כ י"ל בענין מבטוח בנדיבים. והענין י"ל עדמ"ש בישעי' סי' ס"ג כי אתה אבינו כי אברהם לא ידענו וישראל לא יכירנו ופי' במד"ר ס"פ תולדות פס"ז דכש"כ יצחק. והענין כי האבות הן חג"ת דאצילות אך כי אתה אבינו היינו אא"ס המלובש בחכמה עילאה כן פי' בת"א בד"ה כי אברהם לא ידענו יעו"ש. ואפ"ל ע"פ מ"ש במד"ר פ' כי תשא פמ"ו דהטעם כי אתה אבינו שאב המגדל נק' אב ולא אב המוליד משל ליתומה כו' והיינו כי האבות נק' אבות מצד שזכו להמשיך הנשמות מקדושה העליונה. אבל הרי ירידת הנשמות בגוף הוא ירידה צורך עליה והיינו ע"י התומ"צ שמהתורה נמשך מזון לנפש ומהמצות לבושים. וזהו ענין אב המפרנס שהוא אב יותר מבחי' אב המוליד דהיינו מצד שרש הנשמה ממקורה. ועמ"ש בת"א פ' וארא בד"ה וידבר אלקים כו' וארא אל אברהם ואל יצחק ואל יעקב שהם אהוי"ר ורחמים באל שדי אבל ושמי הוי' לא נודעתי להם כ"א זה נמשך ע"י עסק התורה. וזהו כי אתה אבינו האמיתי. ולכן טוב לחסות בה' מבטוח בנדיבים שהם האבות כו' וע"ד הנחמדים מזהב ומפז רב כו'. ובזהר ר"פ ויגש משמע כי אתה אבינו היינו בחי' מל' הנק' כנס"י. והיינו ע"ד ששרש המל' בחכמה יסד ארץ וגם שרשה בכתר. ואפ"ל ע"ד מ"ש במד"ר פ' בחקותי פל"ו בענין שאברהם לא ניצל אלא בזכות יעקב כו' בת שנשאת למלך. שבבחי' זו נמשך תוספת אור חדש כו'. ותוספת אור זה נמשך ג"כ ע"י התומ"צ ושורשו נמשך מבחי' כי לא אדם הוא ולכן הוא למעלה מבחי' אדם ונדיבים כו'. וע"כ נאמר בזאת אני בוטח. ולכן על בחי' זו נאמר כי אתה אבינו. ולכן לע"ל דוד דוקא יברך על הכוס של ברכה כו'. ועמ"ש בזה ג"כ בהביאור ע"פ קחו מאתכם תרומה. בהג"ה שם בענין כל נדיב לבו. ואפ"ל מאמר מה טוב חלקנו ומה נעים גורלנו ומה יפה ירושתנו. מהו ענין ג' בחי' אלו. ובפנים יפות העיר מזה. ולא מצאתי המקום כעת. וי"ל מה טוב חלקנו ע"ד חלק הוי' עמו. ומה נעים גורלנו. אהבתי אתכם אמר ה'. ע' בלק"ת פ' תצא בד"ה ולא אבה שהן ב' שמות הוי'. ומה יפה ירושתנו. מצד הירושה מאבות אין קורין אבות אלא לשלשה שיש בחי' אהבה המסותרת בכל א'. וכתיב אך בגורל יחלק הארץ היינו מ"ש לעולם ירשו ארץ שבחי' זו נמשך ע"י הגורל ר"ל מבחי' שלמעלה מהשכל כשפי' באג"ה סד"ה אשרינו מה טוב חלקינו. ובחי' גורל זהו ענין וצדיק באמונתו יחיה. ועמ"ש מענין גורל סד"ה כי אברהם לא ידענו וסד"ה לבסומי בפוריא דרוש הראשון ובד"ה ע"כ קראו לימים האלה פורים ע"ש הפור הוא הגורל שהענין שנתבטל הגורל דהמן ע"י מה טוב חלקנו ומה נעים גורלנו ומה יפה ירושתנו. וע"ד כי לא ינוח שבט

ספריית ליובאוויטש · chabadlibrary.org