קפב

ההשפעה נמשכה ע"י נער שהוא קטנות. וזהו עצמו כענין הנזכר לעיל סעי' ג' ההפרש שבין מים עליונים ובין מים תחתונים כי מים הוא השפעה יורדים מגבוה לנמוך והמים מצמיחים כל מיני תבואה ופירות מיני תענוג ואפילו בג"ע נאמר ונהר יוצא מעדן להשקות את הגן הרי אפילו עץ החיים מקבל ההגדלה מבחי' מי נהר והוא יובל שמו כו' והוא שער החמשים דבינה נק' נהר. וכן יסוד אבא נק' לפעמים נהר כו'. אך מים עליונים הם כענין ונהר הנ"ל יובל שמו כו' ומים תחתונים הם ע"ד ומשם יפרד והי' לארבעה ראשים וכנפיהם פרודות ומהם משתלשל למטה יותר בבחי' נהרות בבל כו' וההבדלה ביניהם הוא פרסא שבין עולם לעולם. ונאמר בפסוק ב"פ ההבדלה מטעם שיש כמה בחי' מ"ע ומ"ת והרי גם בג"ע יש ג"ע העליון ובו נהר כו' וג"ע התחתון ובו נהר ומשם יפרד כו'. ולכן ההשפעה הנמשך ע"י נער מט"ט ששמו כשם רבו כחשבון שדי שאמר לעולמו די בחי' גבול וצמצום כו' זהו הנק' מים תחתונים אבל ההשפעה הנמשך מז"א דאצילות הנק' בן חורין והחירות מבחי' יובל שהוא ונהר היוצא מעדן נק' מים העליונים כו'. ולכן גדול הוי' ומהלל מאד בעיר אלקינו דוגמת ההשפעה בבחי' מים עליונים כו'. והנה עיר הוא מן בתים שתי אבנים בחי' אותיות. וענין עיר אלקינו שאנו ממשיכים אותיות אלו ע"י התפלה. והענין כי יש אתוון זעירין ואתוון בינונים ואתוון רברבין וע' מזה במא"א אות א' סנ"ב. ואפ"ל כי בחי' שרו של עולם שהוא נער וקטנות מקבל מאתוון זעירין אבל האותיות דעיר אלקינו כיון שבתוכם גדול הוי' ומהלל מאד כו' אינן אתוון זעירין כ"א אתוון בינונים או רברבן. ובגלות אותותינו לא ראינו מחמת שנמשך ע"י נער מט"ט כו' ולכן ת"ח נק' בנאים שעוסקים בבנינו של עולם היינו בנין עיר אלקינו להמשיך ע"י אותיות התפלה בחי' אותיות עליונים להיות שתי אבנים בונות כו'. ולכן אמרו בפי' בנות ירושלים בונות ירושלים ולכן בתפלה צריך לכוין את לבו כנגד בית קדה"ק כדי להמשיך בחי' גדול הוי כו' בעיר אלקינו כו'. ומזה יובן ענין המבואר ע"פ כמגדל דוד צוארך בנוי לתלפיות שכל פיות פונים בו שזהו שיתפללו כנגד בית קדה"ק. כי הנה העיר הוא מן אתוון בינונים והמגדל זהו בחי' אתוון רברבן ובו נמשך מבחי' ולגדולותו אין חקר כו' אשר למעלה מההארה שבבחי' עיר כו' וזהו הכל נמשך ע"י אותיות התפלה והתורה כו':

(ו) רבות ס"פ וישב פ' פ"ז ע"פ איננו גדול בבית הזה ממני פירשו שיוסף אמר לה מתיירא אני מהוי'. אמרה לו איננו. אמר לה גדול הוי' ומהלל מאד. ופי' איננו היינו כמ"ש בזהר ויגש דר"י ע"א ע"פ רחל מבכה כו' כי איננו כו' היינו מ"ש קוב"ה בגלותא סליק לעילא לעילא וכדפי' בזהר ויקרא דף ק' ע"ב. וזהו ע"ד הנז' במשלי סי' ז' י"ט כי אין האיש בביתו כו'. וארז"ל ע"ז בסנהדרין פרק חלק דצ"ו סע"ב ואין איש אלא הקב"ה. והמכוון כנ"ל דסליק לעילא לעילא כמ"ש בת"א בד"ה וארא אל אברהם. וס"ל שעי"ז סילק השגחתו ועזב את הארץ. ויוסף השיב לה גדול ה' ומהלל מאד. ואע"ג דסליק לעילא לעילא אין זה נוגע כלל לענין ההשגחה וכמ"ש המגביהי לשבת המשפילי לראות ועמ"ש בת"א בד"ה ומרדכי יצא מלפני המלך. ומ"ש בלק"ת בשה"ש בד"ה ששים המה מלכות. דרוש הראשון:

ג יפה נוף משוש כל הארץ הר ציון ירכתי צפון קרית מלך רב. ות"י שפיר היך חתנא (נ' דמפרש יפה נוף על יסוד דדכורא. וכ"כ במא"א יו"ד סעי' י"ב יפה נוף הוא היסוד ענף יפה יוצא מהיסוד. וכן נקרא יפה תואר כי הוא מיפה הפנים כי סריס אין לו זקן עכ"ל. וכ' הי"נ שכן פי' בזהר ויגש דר"ו ע"ב יפה נוף דא איהו

ספריית ליובאוויטש · chabadlibrary.org