קלו
תקיב
מי אתי כו' וארז"ל ע"ז ברבות בראשית ס"פ ג' שלא תאמר מיכאל היה מותח בדרומו של רקיע. הרי רוקע ענין מותח. ועיין בהראב"ע כאן מה שפירש לרוקע הארץ כי המים תחת הארץ בחצי הכדור כאשר פירשתי בפ' בראשית. ור"פ בראשית כתב וז"ל ויסד ארץ והיא גבוה על המים וכן כתוב כי הוא על ימים יסדה לרוקע הארץ על המים וכן כל הולך אל הים יורד יקרא וטעם הקורא למי הים שיעלו והם העננים ואח"כ וישפכם עכ"ל. ואבן יחייא כתב לרוקע הארץ סיפר בריאתו עולם השפל וסיפר ממנו החסד שעשה להושיע את אדם ובהמה בהרקיעו הארץ על המים שהיו מכסים את הארץ ומונעים ממנה כל טוב עכ"ל. וע' בספר נחמד ונעים שער ג' סי' ס"ה מפסוק לרוקע הארץ וע"ש סי' ס"ד ושער א' סי' ב':
(ד) במכילתא פ' בשלח ע"פ וילכו שלשת ימים במדבר ולא מצאו מים (הובא בילקוט פ' בשלח על פסוק זה סי' רנ"ה) רבי יהושע אומר כמשמעו (שהיו במקום שלא יכלו לחפור בארות) רבי אליעזר אומר והלא המים מתחת רגלי ישראל היו והארץ צפה על פני המים. שנאמר לרוקע הארץ על המים הא מה ת"ל ולא מצאו מים כדי לייגען. ופי' המפרש ר"א אומר איך אפשר שלא היו יכולים לחפור בארות והלא המים היו תחת רגליהם שבכל מקום יש מים מתחת לארץ וא"כ הרי הי' לחפור בארות אלא שמנע הקב"ה מהם המים כדי לייגען ולנסותן אם יעמדו באמונתן עכ"ל נשמע מזה דפי' לרוקע הארץ על המים הוא ג"כ מה שבכל מקום יכולים לחפור בארות ולמצוא מים. א"כ זהו מלבד ענין יקוו המים אל מקום אחד. שהוא ענין שנקוו המים לתוך חפירת הימים וע"ז ג"כ נאמר לרוקע הארץ. על המים וכמ"ש ואשר במים מתחת לארץ עיין באוה"ח ע"פ יקוו המים. אך עוד זאת שגם בעומק הארץ יש מים וזהו ענין מי התהום והוא ג"כ פי' לרוקע הארץ על המים:
(ה) ילקוט ח"ב בספר שופטים רמז מ"ה ע"פ ותפתח את נאד החלב. דף ט' ע"ג. בשם ילמדנו שלשה משקים אסורים משום גילוי מים וחלב ויין. מים מנין שנאמר לרוקע הארץ על המים. וכ"ה במדרש תלים במקומו קפיטל קל"ו. וצ"ל דמפרש לרוקע הארץ על המים כדי שלא יהיו המים מגולים. ואפ"ל כי מבחי' המים תחתונים יש יניקה להנחש. וגם כי המים הם מבח'י עגולים והחיצונים אחוריהם אל המקיף ועמ"ש ע"פ היאורה תשליכוהו וע"פ ויריבו כו' לאמר לנו המים. ע"כ הגלוי פוסל בהם שמבחי' עלמא דאתגלייא יש להם יניקה כו' ועמ"ש בסידור בדרוש ברכת הזימון ע"ש בהביאור בענין גלוי עריות מה שנזכר לשון גלוי כי הנה באצילות כו' וכמ"ש ואיש אשר יקח אחותו כו' ואיש דא קוב"ה אחותו זה כנס"י כו' אלא שבבי"ע עולם הפירוד נעשה מזה קליפה וכמו מפני אריה נעשה למטה חיה טמאה. ועיין מזה בבה"ז פ' תרומה. והיינו כי בי"ע נק' עלמא דאתגלייא. ולכן נק' בלשון גילוי כי באצילות שהוא עלמא דאתכסייא שם נהפוך הוא. וע' בר"ח שער התשובה פ"ב עמד ג"כ בזה וז"ל אבל צריך לבין בין למר בין למר מהו ענין הגלוי כו' ע"ש והנה עד"ז נאמר הולך רכיל מגלה סוד. פי' המגלה רזין דאורייתא. כי צ"ל בבחי' העלם כמארז"ל ע"פ ולמכסה עתיק דברים שכיסה עתיק יומין. ועמ"ש ע"פ מהרה ישמע כו' קול חתן וקול כלה כו'. וזהו שלשה משקין אסורים משום גילוי כו'. כי שלשה משקים הנ"ל הם רזי דאורייתא. מים כמ"ש כל צמא לכו למים. וכן חלב כמ"ש ע"פ ושדי כמגדלות. וכן יינה של תורה. ולכך אסורים משום גלוי. וכל ג' אלה הם יחוד מ"נ ומ"ד. שזהו בחי' סוד כו'. וזהו מאמר המד"ר פ' בא פט"ו דקל"ב א' (שהוא בדפוס שקלאוו דף י"ז ע"ב) הפשיט כסותו של אחד מהן והלבישה לחברו. כך אמר האלקים יקוו המים גלה את הארץ וכסה את התהום וכן דוד אמר תהום כלבוש כסיתו עכ"ל. והיינו כי המים שרומז על יחוד העליון
יובא מ: chabadlibrary · ספריית ליובאוויטש · free-to-read · במקור
הצעת תיקוןנשלח לבדיקה
דיווח על בעיהבלי חשבון
הטמעה באתר אחר
על הדף
פרטים
- חיבור
- יהל אור על תהלים
- כרך
- יהל אור
- מזהה
- rh-64rw13wn
עותקים
פעילות אחרונה
עוד לא הוצע כאן תיקון ולא דווחה בעיה.