קפ

ואמרת אליהם כו' את הכבש האחד דרוש השני. משא"כ בעיר אלקינו אף מהלבנים נהפך לקדושה כמ"ש בת"א פ' משפטים בענין ותחת רגליו כמעשה לבנת הספיר. וזה הי' גלות מצרים בחומר ובלבנים לתקן חטא דור הפלגה ותהי להם הלבנה כו' וזהו ענין עיר ומגדל דקליפה ובמ"א ביאר שזהו בחי' לבונה די"א סממני הקטרת שהאותיות מאירים רק בבחי' מקיף כו'. ולכן נאמר גדול ה' ומהלל מאד בעיר אלקינו. היפך בחי' עיר ומגדל כו' הנ"ל. ועמ"ש מענין עיר ע"פ תבנה ותכונן עיר סיחון. וע"פ אסרי לגפן עירה:

קיצור גם יש עיר ומגדל דהפלגה ותהי להם הלבנה לאבן זקף לבנה. כרחל לפני גוזזיה. אבל בעיר אלקינו דוגמת כמעשה לבנת הספיר. וזהו גדול הוי' כו' בעיר אלקינו:

(ג) אך מדקדוק לשון רש"י הבדיל כו' ונתעלה כו' וכן בפי' המשניות להרמב"ם סוף מס' תמיד והיו השמים תחתיהם אומרים גדול ה'. והענין כמ"ש מהרמ"א בפ' בראשית ע"פ ורוח אלקים מרחפת ע"פ המים וארז"ל ברבות בראשית פ"ד כי מתחילה היה העולם מים במים. כי ב' מיני מים היו. הא' של רוחניות שעליהם הי' רוח אלקים מרחפת אך התחתונים היו מים גשמיים וע"ש עוד ע"פ ויאמר אלקים יהי רקיע כו' וביאר דבריו אאזמו"ר נ"ע שכשהיו מים במים א"כ כיון שהיו מעורבים בלי רקיע המבדיל א"כ המים התחתונים לא היו גשמיים כ"כ כמו עתה וגם המים העליונים הרוחניים לא היו רוחניים כ"כ כמו עכשיו כיון שהמים התחתונים הגשמיים היו מחוברים ומעורבים בהם וכמשל חבית יין המעורבת בשמריה. וע"י הרקיע המבדיל אזי המים התחתונים נעשו גשמיים ממש ולכן בכו על הירידה הזאת וכמ"ש מזה בלק"ת פ' במדבר סד"ה במדבר סיני באהל מועד ובפ' שלח בד"ה ענין הנסכים. ואזי מים העליונים נתעלו יותר מכמו שהיו תחלה מעורבים. וכמ"ש בלק"ת סד"ה ענין הנסכים שזהו כמשל חבית של יין כו'. אבל כשהשמרים נופלים למטה אזי הין נעשה צלול והשמרים נעשים גסים וזהו"ע מו"ס כו' כחמר טב דשקיט ושכיך על דורדייה. והנה ב' בחי' מים זהו"ע חכמה עילאה וחכמה תתאה. וקרוב לומר הבדלה זו הוא כענין הנסירה כו'. ולכן שייך לומר מ"ש רש"י ובשני נתעלה ויש במרום. ר"ל כיון ורוח אלקים מרחפת ע"פ המים העליונים. וכאשר המים העליונים נתעלו ונבדלו מן השמרים שבמים תחתונים ע"י הרקיע המבדיל כו' הרי כביכול גם בי' ורוח אלקים המרחפת ע"פ המים נתעלה כו' ועד"ז ג"כ ההפרש בין בחי' עיר אלקינו הר קדשו לגבי ההשפעה שבחול כמו ההפרש שבין מים עליונים שמעל לרקיע לגבי מים תחתונים שמתחת לרקיע וכמשי"ת לקמן סעי' ה' באריכות. ומ"ש בגמ' שחילק מעשיו ומלך עליהן. היינו כי המלוכה היא בחי' התנשאות והסתלקות ומזה נעשו הנבראים בבחי' עם ל' עוממות שה"ע נפרד וכמ"ש בלק"ת פ' בלק בד"ה מי מנה עפר יעקב. ושם פ"ג בענין והים עליהם מלמעלה כו' לכן דוקא ע"י שחילק מעשיו ונעשה רקיע המבדיל כו' שהוא התנשאות והסתלקות גילוי האור של מים עליונים דח"ע מהם אזי שייך ומלך עליהן. והנה במתן תורה המשכת חכמה עילאה למטה היינו המשכה ממים עליונים במ"ת. וכמ"ש בת"א פ' יתרו בד"ה וכל העם רואים בפי' אל תאמרו מים מים ב"פ כו' ורצוא ושוב גימט' תורה והן אש ומים כו' וזהו דבר צוה לאלף. דור דקאי על התורה שעשה"ד מתחילים בא' אנכי הוי' כו' כמ"ש ברבות בראשית פ"א. והיינו כי ב' יוד"י האלף והקו שביניהן מורה על חוד וחיבור מ"ע במ"ת כנ"ל סעי' א' וחיבור זה נעשה ע"י מתן תורה וע"ז מורה האל"ף ועמ"ש מזה מתלים סי' ק"ה ע"פ זכר לעולם בריתו

ספריית ליובאוויטש · chabadlibrary.org