רטו

אחור ימינו ושמאלא אתגבר ומסאבא אתתקף. היינו כשאין הגבורות נמתקים אזי מהשתלשלות הגבורות נעשו סיגים כנ"ל. ועיין בלק"ת ר"פ חקת. והיינו כי הגבורות ממעטים השפע מיעוט אחר מיעוט. ואזי יכולים גם הם לקבל כו'. ויש להעיר מפסוק ויאהב יצחק את עשו. ואפ"ל כי טעם יניקתם מהגבורות דהנה מבואר בד"ה ויאבק איש שמצד עצמות אוא"ס הרי כחשכה כאורה. אלא ע"פ המשכת אוא"ס בחכמה נמשך שיומשך האור רק בקדושה במקום הביטול כו'. והנה ע"פ מדת הגבורה והדין שאין הביטול כדבעי וכמה קטרוגים שיש על ישראל בפגמם בתורה ובמצות. וא"כ הטענה מה נשתנו אלו מאלו. ולכן מזה נמשך שלא יאיר הפנים לקדושה ויומשך השפע רק מבחי' אחוריים משום דקמי' כחשכה כאורה. ולכן יומשך להם השליטה וכמ"ש בענין עבדים היינו לפרעה כו'. ע"כ מחמת השמאל דוקא נמשך להם יניקה וזהו שממית בידים תתפש ופי' במדרש פ' תולדות דקאי עמ"ש והידים ידי עשו דהיינו מבחי' ויאהב יצחק כו'. ועוד כי יש להם טענה ע"פ מדת הגבורה שהם לא קבלו התורה משא"כ ישראל שקבלו התורה ואין שומרים כדבעי. וכ"ז ע"פ מדת הגבורה והדין אשר שמים לא זכו כו' אבל ע"פ מדת החסד והימין אשר התומ"צ של ישראל הם דבר גדול ועצם וזהו תכלית רצונו ית'. ואף שפגמו באיזה דבר יוכל למצוא להם טענה כו'. א"כ ע"פ מדה זו נמשך השפע העיקרית לקדושה יאר ה' פניו אליך דוקא. ומה ערך יש לעכומ"ז נגד הקדושה כו'. ומזה יובן מ"ש בזהר ס"פ ויחי דר"נ ע"א החטא על שלמה שדחה לסט' דימינא כו' ושלכן כוס של ברכה צ"ל בימין דוקא כו'. ועמ"ש ע"פ ואומר חלותי היא שנות ימין עליון*:

(ב) זח"ב תרומה קס"ט ע"א מאן דנטיל כוס של ברכה וקא מברך עליה כתיב כוס ישועות אשא. ע' מזה זהר בראשית א' א'. ויחי דר"נ סע"א תשא קפ"ט ב'. מאן ישועות דא ימינא. דאיהו מושיע מכל מקטרגין דעלמא דכתיב והושע לו ימינו. וכתיב הושיעה ימינך וענני עכ"ל. וע"ש שלכן בבהמ"ז אין מזכירין שמאל כדי שלא יקבל הסט"א כו' ושם קס"ח סע"ב מענין נעימות בימינך נצח וענין הושיעה ימינך נ' שצ"ל המשכה מבחי' עתיקא משוםדלית שמאלה מהאי עתיקא ואין שם דין כלל ע"כ משם נמשך הושיעה ימינך. ולכן ישועות ג"כ מלשון וישע ה' ש"ע נהורין כו'. ומ"מ צ"ל המשכה זו ע"י החכמה שהיא התורה שנק' מימינו. דאל"כ הרי גם שממית בידים תתפש כו'. ועוד כי אבא מלביש לחסד דאריך ולכן ולא ע"ה חסיד כמ"ש בלק"ת סד"ה האזינו השמים ואדברה דרוש הראשון. נמצא ע"י אבא נמשך מחסד דא"א בז"א וזהו הושיעה ימינך ולכן ימינך ה' נאדרי בכח שהיא התורה דמחכמה נפקת וכמ"ש בפי' בפי' ושמן ימינו יקרא בלק"ת סד"ה בהעלותך את הנרות. דרוש הראשון. ואפ"ל דמה"ט נק' התורה ותורת חסד על לשונה וכמ"ש מזה ע"פ ואני בחסדך בטחתי לעיל בסי' י"ג. יעו"ש סעי' ב'. ואפ"ל כי הושיעה ימינך זהו ע"י קו האמצעי ע"ד אשר פדה את אברהם כי קו האמצעי ת"ת אין לו מונע ממדת הדין. והוא עולה עד הכתר וממשיך משם בחי' עושה שלום במרומיו וממתיק הגבורה ומטה כלפי חסד וכמ"ש באג"ה סי' י"ב בד"ה והי' מעשה הצדקה שלום. והמק"מ ר"פ בראשית כ' וז"ל האריז"ל כוס ברהמ"ז צריך להניחו על ה' אצבעות דיד ימין והם סוד ה"ג ממותקות כו' עכ"ל המכוון י"ל שהוא מפני שמצד החסד שבחסד לבד הרי י"ל דכחשכה כאורה כנ"ל ע"כ צ"ל ג"כ בחי' גבורה והיינו גבורה שבחסד דוקא ושרשה מגבורה דע"י. וזהו עדמ"ש לעיל סעי' א' בשם הרמ"ז פקודי רח"ג שהגבורות הממותקות הם מעולים מהחסדים. והיינו מטעם זה שאזי לא יומשך יניקה לחיצונים כו'. וא"כ לפ"ז י"ל דענין הושיעה ימינך הוא ע"י ה"ג דע"י וכענין הנז' בזהר נשא קל"א שערי דדיקנא תקיפין כדי לאכפייא דינין וכמ"ש בענין הנותן שלג כצמר. ועכ"פ הושיעה ימינך

ספריית ליובאוויטש · chabadlibrary.org