סה
רכה
(ה) ועפ"ז יש נפרש הפסוק כי הנה יוצר הרים ובורא רוח דמבואר בסדור בדרושי החתונה שע"י המשכת רוח אייתי רוח נשקטו גלי הים. והרוח הוא המשכה משם מ"ה וכמ"ש בביאור דמזוזה מימין. בענין אויר. והנה גבי מבול שמעולם התהו בהתגברות המים רבים הנ"ל כתיב ויכוסו ההרים כנ"ל סעי' ג'. משא"כ בבחי' כי נשבעתי מעבור עוד מי נח הרי מתגלים הרים וזהו יותר הרים. ושרשן מבחי' טורי חשוכא ע"ס הגנוזות בחי' עקודים שלמעלה מעולם התהו כנ"ל ומשם נמשך להיות יוצר הרים וזהו שמח תשמח רעים האהובים שהוא ההתכללות שבעולם התיקון שמאיר שם מבחי' עקודים שלמעלה מעולם התהו. ולכן מים רבים דתהו לא יוכלו לכבות את האהבה. כי שרשן מעקודים שלמעלה גם מעולם התהו וכלן נאמר ביעקב הוה גביר לאחיך כו'. וזהו ואוהב את יעקב:
(ו) בתלים סי' פ"ט יו"ד אתה מושל בגאות הים בשוא גליו אתה תשבחם וע' מזה בזח"א פ' נח דס"ט ע"ב חד חוטא חוט של חסד על ידו אתה תשבחם. ובזח"ב פ' בשלח דמ"ח ע"ב עד דאתי חד דברא בימא כו' כיון דסליק דא עליה דימא שכיך מרוגזיה משם משמע ים הוא מל' דקדושה וגלי הים זהו בחי' ואל אישך תשוקתך בחי' למען יזמרך כבוד כו'. וחד דברא זהו יסוד אבא המאיר ביסוד ז"א. וסליק עליה דימא זהו היחוד עליון ועי"ז נמתקו הגלים כו' וכן מתבאר מדברי המק"מ שם. וכ"מ בבה"ז שם. ויש לפרש זה עם מ"ש בסדור ע"פ כי הנה יוצר הרים. שהגלים נמשכים ממה שהרוח מסתלק. ור"ל רוח המשכה מקו האמצעי דת"י במל'. וכשבחי' זו מסתלק מתעוררים גלי הים הם ה"ג שבמל'. כמ"ש בבה"ז פ' בשלח גבי וכד סליק ימא גלגלוי כו' ועי"ז ההתעוררות ה"ג דנוק' מתעוררים ג"כ הגבורות קשות דגלי הים של הרשעים כנ"ל ס"ה. ולכן ע"י דאתי חד דברא בימא נשקטו גלי הים דקדושה ועי"ז ממילא נשקטו גלים הנ"ל. וזהו מ"ש בסדור בד"ה שמח תשמח רעים האהובים שהם חתן וכלה עי"ז נשקטו הגלים יעו"ש:
(ז) במא"א גימ"ל ססעי' ג' גאות הים נק' נימין דאריך שיוצאים ממו"ס ים החכמה ולפי שמו"ס בה גבורה דעתיק נק' גלי הים עכ"ל. ואפ"ל לכן כנס"י נקרא' בת גלים שמקבלת מבחי' גלים הנ"ל. וע' במד"ר ריש פתיחתא דאיכה שהאבות נק' גלים וע' בזח"א פ' נח דס"ג סע"א ובפרדס ערך גלים. וזהו גל נעול אחותי כלה:
י פקדת הארץ. פ"ק דתענית ח"ב נאמר פקידה באשה כו' וה' פקד כו' ונאמר פקידה בגשמים פקדת כו' ועמ"ש ע"פ וה' פקד כו' ויעש כו'. ורש"י פי' פקד הוא ההריון. ויעש הלידה. וא"כ גם כאן י"ל כן פקדת הארץ מה שמתעברת ע"י הגשמים ואח"כ והולידה כו'. והרמב"ן מפרש שם בע"א הפקידה הזכירה על הדבר כו' וכן בזהר שם כו':
מאי פלג כמין קובה יש ברקיע וכ' מהרש"א ואתיא כמ"ד לקמן דהעולם ממים עליונים שותה וכן בערוך ערך קבה הביא בשם תרגום פלג אלקים קובתא דאלהא. עוד הביא שם ממנחות פ"ג ל"א ב' שלא יעשנה כקובה ופרש"י כאהל רחב מלמטה וקצר מלמעלה וכן פרק לפני אידיהן י"ח א' לישב בקובה. ובתורה ס"פ בלק אל קבתה הנקבות נק' כן. וגם כאן י"ל היינו יסוד אימא שמשם מקור המ"ד. והמתורגמן פי' קבתה גומא ובור. ות"י מי פלג לשטף תעלה איוב ל"ח כ"ה מן טיף לשטפא קובתא. והנה פלג לשון חלוקה כמו כי בימיו נפלגה הארץ ס"פ נח. פלג לשונם תהלים נ"ה יו"ד. פלגי מים תלים א' ג'. ופי' המ"צ אמת המים כמו נהר פלגיו לקמן סי' מ"ו ע"ש שהוא מתפלג ומתפרש ללכת אילך ואילך. ופי' נהר בינה פלגיו מה שמתחלק לו"ק. ובזח"ב משפטים
יובא מ: chabadlibrary · ספריית ליובאוויטש · free-to-read · במקור
הצעת תיקוןנשלח לבדיקה
דיווח על בעיהבלי חשבון
הטמעה באתר אחר
על הדף
פרטים
- חיבור
- יהל אור על תהלים
- כרך
- יהל אור
- מזהה
- rh-8f1fggr8
עותקים
פעילות אחרונה
עוד לא הוצע כאן תיקון ולא דווחה בעיה.