קמה
תקמא
ומזה הטעם האומר ג' פעמים תהלה לדוד בכל יום להמשיך ג' קוין שהוא סוד חסד דין ורחמים כחשבון תהלה לדוד כו' בלי ספק שהוא בן העוה"ב שמייחד אתוון לשמא קדישא עכ"ל. ויש להעיר מענין ג' ווין דויסע ויבא ויט. גם ע"ד ימינא ושמאלא ובינייהו כלה שז"ס ג' תפלות. ועפ"ז יש ליתן טעם מה שאנו אומרים רק ב' פעמים דס"ל תפלת ערבית רשות כמ"ש במ"א על מאמר הזהר פ' חיי קל"ג א'. ועפ"ז י"ל מה דצריך תרתי הא' דאית בה אלפי ביתא הב' פותח את ידיך. כי להיות המשכת האור מסוכ"ע בממכ"ע מתחלה נמשך בבחי' מקיף ואח"כ מאיר בבחי' פנימית כמ"ש בפי' אהל מועד בלק"ת פ' במדבר. וע"י כ"ב אתוון נמשך האור בבחי' מקיף עדיין כי האותיות הוא לשון ואתא מרבבות כו'. ואח"כ פותח את ידי"ך ב' יודי"ן יו"ד דהוי' ויו"ד דאדני וזהו ההמשכה בפנימיות כו'. ועמ"ש בד"ה ואתא מרבבות דהמשכה זו עדיפא מבחי' ויהיו חיי שרה מאה שנה כו'. ולכן האומר תהלה לדוד ממשיך במל' הארה גדולה ביתר שאת מההמשכה דחיי שרה שהיא מל'. ולכן מובטח לו שהוא בן עוה"ב מאחר שממשיך תוספת וריבוי האור כו'. ובמא"א ב' כ"ד בן עוה"ב נקרא הזוכה להעלות מ"ן דאימא בלי שיתוף אחרים כמו הז"א הנקרא בן עה"ב עכ"ל. והעלאת מ"ן דאימא זהו ע"י למס"נ באחד כמ"ש בביאור ע"פ ונקדשתי בתוך בנ"י. והמביאו לזה הוא ההתבוננות בעצמות אור א"ס כמ"ש בת"א פ' וישלח בד"ה ויקח מן הבא בידו מנחה כשהאהבה באה מחמת שישים אל לבו כי אני הוי' לא שניתי כו' ע"ש. וזהו המבואר בתהלה לדוד וכמש"ל שבכאן מבואר השבחים ע"ד כי גאה גאה כו'. לכן כל האומר תהלה לדוד כו'. עוי"ל כי העלאת מ"ן דאימא זהו ע"ד הנזכר בת"א פ' תולדות בד"ה ראה ריח בני להמשכת מ"ד דמקיף צ"ל העלאת מ"ן ג"כ בבחי' מקיף כו'. וזהו כריח שדה. ריח הוא העלאת מ"ן להמשיך המקיף מעל השמים כו' ע"ש. וזהו העלאת מ"ן דאימא מקיף ובחי' מזליה שכינתא עילאה. וזהו ענין תהלה לדוד. בחי' ריח ותהלתי אחטם כו'. ועי"ז ממשיך כ"ב אתוון שהם בחי' טל השמים. בן ישי זח"ב ס"פ תרומה קע"ה ב'. יש י' להנחיל אוהבי יש ל"א נתיבות כל א' כלול מיו"ד. ויוד שני דיש נתיב העליון כו' וזהו עצמו ענין בן עוה"ב וזהו תהלה לדוד כו' שיהי' בחי' דוד בן ישי:
ענין בכל יום ע"ד ברוך ה' יום יום ברכות ד"מ ע"א וע"ד השיר של הלוים ביום א' הרי לפ"ע היום. ומענין שי"ב בד"ה והי' מדי חדש ובברכת הזימון מענין ז' ימי המלואים ענין וערבה כימי עולם:
ב בכל יום אברכך. פי' תחלה דבר הכתוב במל' דאצילות שמקבלת הארת הכתר ועתה בענין המשכת השפע לז"א הכתוב מדבר. וזהו בכל יום אברכך הן הו' יומין עילאין ששת ימי המעשה דבראית ו"ק דז"א. ביום ראשון יהי אור חסד דז"א כו' מבריךם וממשיך לתוכן בחי' תוס' אור מן המאציל ית'. הג"ה וביאור הענין דהנה כתיב ברוך ה' יום יום יעמס לנו בתלים סי' ס"ח כ' וארז"ל פ"ו דברכות ד"מ ע"א בכל יום ויום תן לו מעין ברכותיו ה"נ כו' וכ"ה פ"ד דסוכה דמ"ו סע"א לענין היו לפניו מצות הרבה כו' ושם פרש"י בכל יום של שבת מעין של שבת של חול מעין של חול של יו"ט מעין של יו"ט המאורע עכ"ל. ולכאורה י"ל הפירוש דהיינו כי ביומין דחול ההארה מהמדות יום א' חסד יום ב' גבורה יום ג' תפארת. ונצרך להמשיך גילוי המדה ההיא שמאצילות כי למטה ההארה רק מו"ק דיצירה מט"ט עבדו זקן ביתו כו' וכמ"ש בזח"ג פ' אמור צ"ד ב' אמאי אקרין ששת ימי חול אמאי חול א"ר יוסי השתא אתנהיג עלמא ע"י דשלוחייהו ופי' במק"מ שם בשם נ"ב מהרח"ו שהוא מט"ט ו"ק דיצירה ששת ימי החול ור"ל שבששת ימי החול יום א' דאצילות מתלבש בחסד דבריאה וחסד דבריאה בחסד דיצירה
יובא מ: chabadlibrary · ספריית ליובאוויטש · free-to-read · במקור
הצעת תיקוןנשלח לבדיקה
דיווח על בעיהבלי חשבון
הטמעה באתר אחר
על הדף
פרטים
- חיבור
- יהל אור על תהלים
- כרך
- יהל אור
- מזהה
- rh-8qh8j4fg
עותקים
פעילות אחרונה
עוד לא הוצע כאן תיקון ולא דווחה בעיה.